ממשלת ישראל קיבלה הבטחה:
"לא יאונה כל רע למסתננים עם העברתם למצרים"
2 באוגוסט, 2007: "המצרים פתחו באש על ארבעה בני אדם שרצו לכיוון שלנו. נראה שאחד מת ושניים נפצעו. אחד הצליח להגיע לגדר וניסינו לעזור לו לעבור אבל המצרים הגיעו לשם ומשכו אותו מאיתנו. ראינו איך הם גוררים אותו ואת הפצועים ואז מכים אותם בידיים שלהם, במקלות ואבנים. שמענו אותם צועקים ומייללים מכאב עד שהם מתו"[2]
יוני 2008: "זה לא סוד מה שהחיילים המצרים עושים לפליטים שאנו מחזירים אליהם. ב – 18 ביוני, החזיר גדוד סיור בדואי קבוצה של עשרה או אולי חמישה עשר פליטים אפריקאים לחיילים המצרים. התצפיתניות ראו איך המצרים לא מפסיקים להכות אותם בידיים, ליד המשאית, במשך יותר משעה עד שהם נפלו".
סוף אוגוסט 2008: "תפסנו שלושה נערים קטנים ורזים שנראו בני 15 עד 18 ואמרו שהם מאריתריאה. בהוראת המפקדים בשטח (מח"ט הגזרה נכח באירוע) קשרנו להם את העיניים ואת הידיים ותוך בערך רבע שעה העלנו אותם לג'יפ והסענו אותם לכיוון הגבול. המפקדים קראו לחיילים המצרים ומסרו להם את הנערים. הנערים כלל לא הבינו שמחזירים אותם למצרים".
ספטמבר 2008: "ביום שבת, 23.08.08, בבוקר, זיהינו 30 איש מתקרבים. המצרים ירו בניסיון לעצור אותם וגם הצליחו לתפוס חלק מהם. אחד מהם הצליח להגיע לצד שלנו אך נורה ברגלו ולמיטב ידיעתי שלחנו אותו לבית חולים "סורוקה". היו כאלו שרצו מפחד הכדורים לכל מיני כיוונים ואינני יודע מה קרה להם. אנו אספנו 17 איש כשלושה או ארבעה קילומטרים בתוך שטח ישראל... קיבלנו הוראה ממח"ט הגזרה לקשור להם את העיניים. כפתו לאנשים גם את הידיים באזיקונים, ואז הגיע המח"ט עם אנשים נוספים, ירדו לגבול המצרי, דיברו עם המצרים, וכשחזרו, פשוט הזיזו את הגדר והעבירו את כולם לצד השני, כשעיניהם עדיין קשורות".
8 בספטמבר 2008: "נשלחתי לשמור על חמישה מסתננים: שני גברים, אישה ושתי ילדות. חיילים שהיו איתי הביאו להם אוכל ומים למרות שלא הוקצב עבורם מזון. לשאלתי, ענה אחד הגברים שהוא מניגריה ואילו השני אמר שהוא מסודן. האישה סיפרה שהיא מדרפור ונמלטה משם עם שתי בנותיה הקטנות. בערב החליפו אותי בשמירה. בבוקר הם כבר לא היו שם. כשהתעניינתי סיפר לי אחד החיילים שבלילה קשרו להם את העיניים והידיים והחזירו אותם ככה למצרים".
סוף ספטמבר 2008: "קיבלנו הוראה להחזיר קבוצה של מסתננים למצרים. קשרנו להם את העיניים והידיים. המפקד אמר לא לספר להם שמחזירים אותם כדי שלא יעשו בלגן. הורדנו אותם ליד החיילים המצרים והסתלקנו משם. אחרי כמה דקות שמענו צרור יריות נורה מאחור. הסתכלנו אחד על השני. הרגשתי שכולנו חושבים אותו דבר אבל אף אחד לא העיז לדבר על זה".
הודעה לעיתונות של ארגון זכויות האדם הבינלאומי "Human Rights Watch":
8 בינואר 2009:
"מאז אמצע דצמבר, כולאים רשויות מצרים עשרות אזרחי אריתריאה בכלא נח'יל שבצפון סיני ובתחנות משטרה בעיר הקרובה אל עריש. במהלך חודש דצמבר יצרו שני פעילי זכויות אדם קשר עם ארבעה מבין העצורים ולמדו שכל 98 העצורים שהיו כלואים באותה עת בכלא נח'יל ניסו להגיע לישראל אך גורשו על ידי צה"ל למצרים. המצרים כלאו אותם ואפשרו לנציגי ממשלת אריתריאה לבקרם ולרשום את פרטיהם. לפחות 45 מהם כבר גורשו. העצורים דיווחו שסוהרים מצריים הכו קשות חלק מהעצורים, ביניהם אישה שהייתה בחודש הרביעי להריונה וסירבה לעזוב את הכלא בהאמינה שהיא עומדת להיות מגורשת חזרה לאריתריאה"[3].
שר הביטחון, אהוד ברק, בתשובה לשאילתה שהגיש ח"כ דב חנין:
12 בינואר 2009: "לאחר בדיקות המעידות כי אין נשקפת סכנה לחייו של המסתנן לאחר שיוחזר, ומתקבלת החלטה בעניין ביצוע החזרה מתואמת, מתבצעת ההחזרה בתיאום מול הצד המצרי תוך קבלת הבטחה כי לא יאונה כל רע למסתננים עם העברתם למצרים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה