ארגון "קו לעובד": "דו"ח מבקר המדינה השנתי שפורסם היום מעיד: משרד הפנים כשל באכיפה כנגד מעסיקים וחברות כוח אדם מפרי חוק בענף הסיעוד"

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2010 שהתפרסם היום, יום ג' 17.5.2011, בנוגע לעובדים זרים בתחום הסיעוד מעלה טענות קשות כנגד רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול וכנגד חברות כוח האדם הפועלות בתחום זה.


ממצאי הדו"ח:

1. רשות ההגירה לא פעלה כנגד חברות כוח אדם מפרות חוק; ביקורת של 18 מתוך 125 חברות ע"י רשות ההגירה העלתה כי הפרו הוראות; למעט חברה אחת, כולן המשיכו לפעול. · אכיפת רשות ההגירה על מעסיקים בעלי היתר להעסקת עובד זר בסיעוד הוזנחה; האכיפה על מעסיקים בעלי היתר שנחשדו בהפרת הוראות שונות תוך פגיעה בזכויות עובדים - אף היא התעכבה לאורך זמן והוזנחה בשלבים שונים של הטיפול.

2. רשות ההגירה לא הקימה מאגר מידע ממחושב של עובדים זרים בסיעוד בניגוד לנוהל; המאגר אמור היה לספק מידע על עובדים זרים לא מועסקים השוהים בישראל ברישיון, ונועד למנוע הבאת עובדים זרים חדשים לישראל כל עוד נמצאים בה עובדים בעלי אשרה תקפה לעבודה בסיעוד. כתוצאה מכך הובאו מחו"ל עובדים זרים אשר לא היה בהם צורך.

עידית לבוביץ', קו לעובד: "במהלך שנת 2010 הגישה עמותת קו לעובד לרשות ההגירה 47 בקשות לשלילת היתר העסקה, מתוכן 12 תלונות הנוגעות לחשד לעבירות סחר בבני אדם ושעבוד ו 10 תלונות על הטרדה ואלימות מינית כלפי עובדות. כעת, עם קבלתו של חוק הכבילה שעבר אתמול בכנסת, אנו צופים גידול משמעותי בכמות הפגיעות החמורות במהגרות עבודה בענף הסיעוד.

מסקנות הדו"ח מאששות פעם נוספת את אזלת ידה של המדינה בפיקוח על חברות כח האדם שבידיהן הופקדה הסמכות להסדיר את העסקתן של מהגרות העבודה בסיעוד. לא ייתכן שחברות אלו ימשיכו לפעול בניגוד לדין כאוות נפשן ובאין מפריע, בחסות פשיטת הרגל של רשויות אכיפת החוק."

חוק העבדות עבר היום בקריאה שנייה ושלישית בכנסת

ארגוני זכויות אדם בישראל: "הערב שללה ממשלת ישראל את זכות הבחירה של 55,000 מהגרות עבודה בישראל"



בניגוד לפסיקת בג"ץ מ-2006, וברוב של 26 תומכים מול 6 מתנגדים התקבל הערב, יום שני, 16 מאי 2011, בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, אשר כובל את מהגרות עבודה בענף הסיעוד למעסיקיהן.


חרף מחאתם של ארגוני זכויות האדם ומאות אנשי רוח, אקדמיה ומשפט, העבירה הכנסת את התיקון לחוק. מעתה, תאלץ מהגרת עבודה שתיפול קורבן להתעללות מכל סוג שהוא על ידי המעסיק, לתת את הדין בטרם תוכל, אם בכלל, לעזוב את עבודתה. אם עברה מספר מעסיקים לא תוכל לעזוב עוד את מעסיקה האחרון. זאת ועוד, מהגרת עבודה בתחום הסיעוד תאלץ לעבוד באזור גיאוגרפי מסוים והיא לא תורשה לעבוד באזור גיאוגרפי שונה מזה שבו הורשתה לעבוד. כבילה נוספת תהיה לתת תחום בתוך ענף הסיעוד; מהגרת עבודה תוכל לעבוד רק בתחום בו הורשתה, לדוגמא סיעוד קשישים, סיעוד קטינים, ועוד.

חברי הכנסת שהתנגדו לתיקון לחוק אמרו בדיון:

דב חנין: "הצעת חוק הכניסה לישראל היא מתן אור ירוק לתופעת הדלת המסתובבת"

ניצן הורביץ: "המדינה התנערה לאורך שנים מטיפול בקשישים. המפתח לטיפול נכון בקשישים הוא באמצעות מדיניות רווחה מתקדמת ולא באמצעות חוק דרקוני שמעודד העסקה שלא כדין. הצעת החוק הזו רעה לקשישים, לנכים ולמהגרי העבודה."

זהבה גלאון: "ההצעה מסוכנת עבורנו כחברה. אנו נותנים יד לעבדות בגרסה מודרנית. אישור ההצעה משמעו אישור כבילה של מהגרות עבודה תוך ניצול מצוקתן של נשים שבאות לכאן להתפרנס בעבודה קשה. אנו שוללים מנשים אלו את זכות הבחירה."

גם בארגוני זכויות האדם הצטרפו לגינוי:

עו"ד חני בן ישראל, קו לעובד: "תוצאות החוק תהיינה סיכול יכולתן של עובדות בענף הסיעוד להיחלץ ממצבים של העסקה פוגענית, כבילת מהגרות עבודה למעסיקיהן, ניצול מצוקתן הכלכלית והרחבת הפגיעה בזכויותיהן. החוק פוגע בזכויותיהן הבסיסיות ביותר של מהגרות העבודה אשר מטבע הדברים חשופות יותר לאלימות וניצול מיני מידי מעסיקיהן."



עו"ד עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח: "כמעט 150 שנים לאחר שארה"ב ביטלה את העבדות, עומדת מדינת ישראל לאמץ אותה בחקיקה. חוק הכובל מהגרות עבודה למעסיקיהן, ומקשה עליהן להחליף מעסיק – יהפוך את מהגרות העבודה לעבדים משוללי זכויות. תוצאתו תהיה ניצול ועושק של מהגרות עבודה ויצירתה של מערכת חוקית שאינה אלא הזמנה פתוחה להתעמרות".



עו"ד רעות מיכאלי, מוקד סיוע לעובדים זרים: "השבוע פנתה אלינו מהגרת עבודה פיליפינית שגילתה שהמעסיק שלה התקין בחדר השינה שלה מצלמה נסתרת שתיעדה אותה 24 שעות ביממה. בשל חוק הכבילה, עובדת זו ורבות כמותה יתקשו לעזוב את מעסיקיהן, וייאלצו להיכנע לגחמות השפלות ביותר".

לאחרונה הצטרפו לגינויים נגד הצעת החוק יותר מ-200 אנשי אקדמיה בכירים , ביניהם חתני פרס ישראל, וכן משפטנים בכירים בארץ ובארה"ב, אשר קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר הכנסת רובי ריבלין לבלום את הליכי חקיקת החוק, הפוגע בזכויות אדם בסיסיות, והמבקש לעקוף את פסיקת בג"ץ ולהכשיר את כבילת מהגרות ומהגרי העבודה למעסיקיהם.



בין אנשי האקדמיה חתני פרס ישראל: פרופ' זאב שטרנהל, פרופ' זהבה סולומון, פרופ' סמי סמוחה, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' ירמיהו יובל, פרופ' ג'אד נאמן, פרופ' חיים אדלר, פרופ' אבישי מרגלית ועוד רבים. בין המשפטנים, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' מרדכי קרמניצר והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, השופט בדימוס מיכאל בן יאיר, אשר כתבו בפנייתם, כי הצעת החוק הינה "בלתי חוקתית" ונוגדת את פסיקת בג"צ מ-2006, לפיה הכבילה היא "עבדות מודרנית".

איך יזכור לואיס את יום הזיכרון ?

לואיס לא ישכח את יום הזיכרון, היום בו נקרעו מעליו ביתו בת השנתיים ואשתו ונשלחו לפיליפינים תחת איומים ומבלי שניתנה לו אפשרות להיפרד מהן לשלום.




לואיס הגיע לישראל מהפיליפינים על מנת לטפל באופן חוקי בקשישים בישראל. מאז ועד היום הוא סועד במסירות ועל פי חוק קשיש ישראלי. באחד מימי חופשתו פגש את קייט, התאהב בה ולפני כשנתיים נולדה ביתם. גם קייט הגיעה לישראל בהזמנת ורשות הרשויות לסעוד קשישים, אך לא יכלה להמשיך לעבוד עבודה פיזית קשה במהלך ההיריון וכך הפכה ל"שוהה שלא כדין". לואיס הקפיד לשמור על מקום עבודתו החוקי על אף הקשיים הכרוכים בכך.



אתמול לפנות בוקר, פרצו פקחי עוז לדירתה של קייט ועצרו אותה ואת ביתה בת השנתיים. לואיס הגיע למשרדי "מוקד סיוע לעובדים זרים" על מנת לנסות ולברר להיכן נלקחה משפחתו הקטנה. הוא התחנן בדמעות שנסייע לו להיפרד מאשתו וביתו בטרם יגורשו מהארץ. מניסיון קודם כבר ידענו שרשות ההגירה לא תאפשר ללואיס להיכנס למתקן הכליאה ללא מלווה ישראלי. באמצעות קבוצת הפייסבוק של ארגון "ילדים ישראלים" התגייסו למשימת ליוויו של לואיס לנתב"ג לא פחות מעשרים מתנדבים טובי לב תוך פחות משעה. מנהלת הקו החם, אמי סער, בילתה את כל אחר הצהרים בניסיונות להשיג ללואיס ולמתנדב המלווה אישור כניסה למתקן הכליאה. אנשי רשות ההגירה לא הסכימו בשום אופן לאפשר את כניסתם אמש והתעקשו על כך שיגיעו למתקן רק היום.



כמה שעות לאחר מכן, באמצע הלילה, התקשרה קייט ללואיס ולחשה לו בבכי שהיא כבר על המטוס שעומד להמריא לפיליפינים תוך דקות. לדבריה, נאמר לה בכלא שאם לא תטוס מיד, תיאלץ לבלות עם ביתה תקופה ממושכת במעצר.



מאז מרץ 2011, אז הודיעה רשות ההגירה על גירושה של אזרחית ניגרית עם תינוקה, זוהי הפעם האחת עשרה, למיטב ידיעתנו, שרשות ההגירה עוצרת לגירוש נשים עם ילדיהן הקטנים. מקרב הנשים שידועה לנו עובדת מעצרן וגירושן, אותה אישה ניגרית הייתה היחידה שהגיעה לישראל בניגוד לחוק. עשר הנשים האחרות הגיעו כולן כעובדות סיעוד ואיבדו את אשרתן עקב מדיניות הכבילה של רשות ההגירה. זוהי מדיניות ההעסקה אותה כינה בג"צ כבר בשנת 2006 "עבדות מודרנית", אשר טרם בוטלה למרות דרישת בג"צ ואשר מדינת ישראל מנסה להפוך לחוק ממש בימים אלו.



החוק הישראלי מאפשר לכל עצור לבצע שיחת טלפון על מנת להודיע על מעצרו. רשות ההגירה מספרת שהמעצרים מבוצעים ברגישות, נחישות ועל פי חוק. אחת הנשים השתוללה וסירבה לעלות על המטוס ואנשי הרשות יצרו קשר טלפוני עם בן זוגה מספר פעמים עד שהצליח לשכנעה לעלות על המטוס. הנשים האחרות לא יצרו קשר טלפוני עם יקיריהן לאחר מעצרן ובטרם גירושן. לדברי רשות ההגירה לכולן ניתנה ההזדמנות לערוך שיחת טלפון, אך מסיבה עלומה, הנשים לא הודיעו לבני זוגן ואבות ילדיהן על מעצרן.



ניסיונות ארגוני זכויות האדם להשיג מרשות ההגירה את הנוהל על פיו נעצרות הנשים על ילדיהן עלו עד כה בתוהו. ממקרי המעצר והגירוש מתגבש הנוהל הבא: המעצרים נערכים בלילות, בבתי המשפחות. הנשים אינן מתקשרות לאחר המעצר וטרם הגירוש. בהיותן מבודדות, הן ממהרות לחתום על מסמכי הנסיעה, לאחר שפקחי עו"ז מספרים להן שהן עלולות להיוותר כלואות תקופה ממושכת אם לא תעשנה כן. ניסיונות ביקור של אבות במתקן הכליאה נכשלים אם האב אינו מלווה באזרח ישראלי. הניסיון האחרון מוכיח שגם היענות של אזרח ישראלי לתנאים הקשים שמציבה רשות ההגירה לא תמיד תאפשר לאב להיפרד מאשתו וילדיו.



לואיס אינו יכול לעזוב את מקום עבודתו משום שאם ייסע לפיליפינים, סביר מאוד להניח שרשות ההגירה לא תאפשר את חזרתו לישראל. זוהי אותה רשות שמנעה בעדו את האפשרות לנשק את ביתו ואשתו לשלום טרם גירושן מהארץ. זיכרון קשה יוותר ללואיס מיום הזיכרון שלנו.

ניצחון הפליטים מדרפור על ראש העיר חדרה

בליל ה - 26.07.2007, הופרעה שנתם של עשרים פליטים סודאנים שהתגוררו בקרוונים בפרדס בחדרה, על ידי פקחים חמושים באקדחים מטעם עיריית חדרה. הפקחים פרצו לקרוונים בהם התגוררו הפליטים, העירו אותם משנתם ודרשו מהם, תחת איומים, לעלות על אוטובוס שנשכר לצורך כך מראש.

קבוצת הפליטים, רובם המכריע קורבנות רצח העם בדרפור, שוחררו לחלופת מעצר באותו פרדס שישה חודשים קודם לכן על ידי בית הדין לביקורת משמורת באמצעות "מוקד סיוע לעובדים זרים" והתוכנית לזכויות פליטים באונ' תל אביב.



מבלי שהרשו לפליטים להתקשר, העלו אותם הפקחים על האוטובוס והם הובלו אל גן הפעמון בירושלים. הפליטים המבוהלים שחשבו כי הם עומדים להיות מגורשים לסודן, כמעט נשמו לרווחה כשנטשו אותם הפקחים על דשא גן הפעמון. הפליטים התקשרו למתנדבי "מוקד סיוע לעובדים זרים" שהגיעו למקום באותו הלילה, סייעו בהעברת הפליטים המבוהלים לתל אביב ובבירור הנסיבות שהביאו לחטיפתם באישון ליל.



פעילי "מוקד סיוע לעובדים זרים" הופתעו לגלות כי מאחורי חטיפתם של הפליטים עומד ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, שאף טרח לתעד את המבצע בצילומי וידאו ולהפיץ את הצילומים באמצעיי התקשורת השונים תוך שהוא מתראיין ומבהיר שעשה את המעשה משום ש"חדרה אינה הפח זבל של המדינה".



בנוסף לעלבון הצורב, חוו הפליטים, למודי סבל עינויים, טראומה מחודשת, כשסברו שהפקחים נושאי הנשקים עומדים לגרשם מהארץ אל סודן, שם ידעו שיוצאו להורג.



על אף שהפליטים איבדו באחת את מקום מגוריהם ופרנסתם ועל אף שחששו פן ייעצרו לאחר שעזבו את הפרדס בו הורה להם דיין בית הדין להתגורר, התקשו פעילי המוקד לשכנעם לתבוע את האחראי למעשה. פעילי המוקד סברו שיש להתלונן במשטרה על מעשה החטיפה ויש לתבוע את ראש העיר בתביעה נזיקית. הפליטים לא האמינו שהם בכלל יכולים להגיש תלונה במשטרה ופחדו לעשות זאת. לפיכך, "מוקד סיוע לעובדים זרים" הגיש תלונה במשטרה נגד ראש עיריית חדרה, פעיליו נחקרו זה מכבר והתלונה תלויה ועומדת. גם לתבוע את ראש העיר בתביעה נזיקית פחדו הפליטים.



"איך נעיז אנחנו, הקטנים, שאין לנו אפילו ויזה, לתבוע את ראש העיר החשוב?" אמר אחד הפליטים.



בסופו של דבר, לאחר למעלה משנה, הסכימו 15 מהפליטים להגיש תביעה נזיקית נגד ראש עיריית חדרה. עו"ד הישאם שבאיטה מהתוכנית לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב הרים את הכפפה, הכין והגיש עבורם תביעה בסך 80,000 ש"ח לכל אחד מהתובעים.



ב – 24.03.2011, לאחר למעלה משלוש שנים ולאחר שלושה דיונים, הסכימה עיריית חדרה להסכם פשרה על פיו תשלם לכל אחד מהפליטים התובעים 20,000 ש"ח, ובסך הכל 300,000 ₪. שופטת בית משפט השלום בחיפה, השופטת עדי חן ברק העניקה להסכם תוקף של פסק דין.



קשה לתאר את שמחתם של הפליטים. מעבר לשמחה על עשרים אלף השקלים, סכום שהנו משמעותי ביותר עבורם, שמחו הפליטים על דבריה של השופטת שביקרה את אופן התנהלותו של ראש העיר. "היום קיבלתי את הכבוד שלי בחזרה" אמר לי בחגיגיות אחד הפליטים: "אני חושב שהיום ראש העיר של חדרה מבין שאסור לקרוא לבני אדם 'זבל'. כאילו שהייתי צריך שהשופטת תגיד לראש העיר שאסור לקרוא לי זבל כדי שאני אדע שאני לא זבל"...



בערב חג החירות, כמה סמלי, העבירה עיריית חדרה את כל 300,000 השקלים לחשבון הבנק של אחד הפליטים. הפליט בעל חשבון הבנק ועו"ד הישאם שבאיטה חילקו את הסכום בין הפליטים האחרים.



ב"מוקד סיוע לעובדים זרים" מקווים שסכום הפיצויים הגדול (שנותר רק להצטער שהנו יוצא מכיסם של תושבי העיר חדרה) יביא לכך שנבחרי ציבור אחרים ישקלו את מעשיהם ודבריהם וינהגו גם בפליטים כבבני אנוש.

בג"ץ ביטל את "נוהל עובדת זרה בהריון"

במעמד חגיגי לרגל סיום כהונתה, נתנה שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה פסק דין לפיו נוהל עובדת זרה בהריון אינו חוקתי ויש לבטלו. הארגונים העותרים: מברכים על פסק הדין ומקווים כי בית המשפט ימשיך לרסן את פגיעתן של הרשויות במהגרות העבודה.



בפסק הדין כותבת השופטת פרוקצ'יה: "כפייתה של אישה לבחור בין המשך תעסוקה, תוך הגשמת ציפיותיה הכלכליות הלגיטימיות, לבין הגשמת זכותה לאמהוּת, אינה מתיישבת עם התפיסות הערכיות והמשפטיות-חוקתיות של החברה בישראל. העמדת החלופות האמורות בדרך זו מהווה, בראש ובראשונה, פגיעה בזכות החוקתית של העובדת הזרה להורות."



בארגונים העותרים, קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, נעמ"ת ורופאים לזכויות אדם, בירכו על פסיקת בג"ץ אך הוסיפו כי "לצערנו, משרד הפנים פוגע שוב ושוב בזכויותיהן הבסיסיות ביותר של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד, אשר נמנות על אחת הקבוצות המוחלשות ביותר בישראל. שוב ושוב אנחנו נאלצים לפנות לבתי המשפט על מנת שיחייב את רשויות המדינה לפעול כחוק וייחלצו להגן על זכויותיהן של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד".

בארגונים הוסיפו כי "רבות מן הנשים שמשרד הפנים פועל לגרש בימים אלה עם ילדיהן, איבדו את מעמדן בשל הנוהל. מדובר בקבוצה קטנה של נשים שהגיעו לישראל בהזמנת המדינה ושהו בה כדין, עד שאשרותיהן נלקחו מהן בשל הלידה."



לצד שיפור מסוים שחל בשנים האחרונות במצבם של חלק ממהגרי עבודה, במידה רבה הודות להתערבות בג"ץ, מעמדן של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד, המהוות כ- 80% מכלל מהגרי העבודה בענף זה, מוסיף להיות בכי רע בשל מדיניות משרד הפנים.



בימים אלה פועל משרד הפנים לקדם את "חוק הכבילה" של מהגרות העבודה למעסיקיהן, על אף פסיקת בג"ץ שקבעה כי הכבילה היא "מעין עבדות מודרנית". משרד הפנים אף פעל על מנת להסיר את ההגנה ממהגרות העבודה בתחום הסיעוד: לפני כשנה קמה במשרד התמ"ת נציבות זכויות עובדים זרים. עקב לחצי משרד הפנים, הוחלט כי נציבות זו לא תגן על זכויותיהם של מהגרות ומהגרי העבודה בתחום הסיעוד.



העתירה לביטול "נוהל הטיפול בעובדת זרה בהריון" הוגשה לבג"ץ בשנת 2005 על ידי הארגונים קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, נעמ"ת ורופאים לזכויות אדם. הנוהל קבע כי מהגרת עבודה השוהה בישראל כדין, תאבד את מעמדה בישראל בשל הריון ולידה, וכי מהגרת עבודה אשר תלד תידרש לעזוב את ישראל עם ילדה, והיא תוכל לשוב אליה רק אם הילוד יישאר בחו"ל.

כאן ניתן לקרוא את עיקרי טיעוני הארגונים העותרים

לאחר שנתיים באוהלי כלא סהרונים מתאחדת משפחתו של יירמי הקטן מחוץ לכותלי הכלא

בספטמבר 2010 כתבתי כאן על ארמס, המכונה "יירמי", הילד בן החמש וחצי שכלוא בכלא סהרונים עם למלם אימו ללא תכלית ותוחלת משום שזו בילתה את רב חייה כפליטה בסודן, עובדה המונעת בעדה מלשכנע את רשויות מדינת ישראל בכך שהנה אריתראית.



חצי שנה נוספת חלפה ואתמול שוחררה למלם ממעצרה והתאחדה עם ארמס בנה וטקלאב בן זוגה, לאחר שנתיים תמימות במעצר מנהלי ומנוגד לחוק ולאמנה עליה חתמה מדינת ישראל.

כל אותה תקופה, בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין לא מצא לנכון לשחרר את למלם ובנה הקטן.

גם בית המשפט המחוזי לא חש כל דחיפות בשחרורם של השניים. עו"ד עומר שץ הגיש עתירה בשמו של האב, הכלוא בנפרד באגף אחר בכלא "סהרונים". בית המשפט קבע ערבות של שבעת אלפים ש"ח לשחרורם וכן חתימת ערבות של עשרים אלף ₪ על ידי אזרח ישראלי. טקלאב, אביו של ארמס, הצליח לגייס את הסכום ושוחרר ממעצר עם בנו, ממנו חי בנפרד בשנה ומחצה מאז הגיעו לישראל.

אף אחד מהשופטים המכובדים לא מצא טעם לפגם בכך שילד שחצה ברגל את המדבר, נקרע מאביו בהיותו בן ארבע ונכלא בכלא אוהלים מוקף חומה למשך שנה ומחצה עם אימו בלבד, משוחרר עתה עם האב אותו כמעט ולא פגש בכלא ונדרש במקביל להיפרד מאימו לתקופה שאורכה לא ידוע. אף אחד לא חשב שאולי טובתו של הילד דורשת כי אמו תשוחרר עמו.

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע חש שתנוח דעתו רק אם למלם תשוחרר בערבות של עשרת אלפי שקלים בנוסף לחתימת 45,000 ₪ ערבות על ידי שני אזרחים ישראלים וכן תחתום על תעודת מעבר שתאפשר את גירושה לאתיופיה. למה אתיופיה ? כי אפשר. אז מה אם אינה אזרחית אתיופיה.

נדרשה עתירה לבג"צ על מנת להפוך את ההחלטה ולהעמיד את תנאי שחרורה של למלם על אלפיים ₪ וחתימת ערבות על ידי טאקלב בעלה.

המשפחה המאוחדת מאושרת. עכשיו הם כמו עשרים אלף פליטי אריתריאה האחרים השורדים בישראל ללא אשרת עבודה. הוריו של יירמי מתכוונים לעבוד קשה ולהחזיר את הסכומים הגבוהים שלוו מחברים למימון הערבות לשחרורם. הם עוד לא יודעים עד כמה קשה למצוא מקום עבודה ללא אשרת עבודה כשג'ינגלים מתנגנים על חשבון משלמי המסים בכל אמצעיי התקשורת עשרות פעמים ביום: "מעסיק עובד זר ? לא תוכל לטייח את זה!"

יירמי מרבה לצייר. בכל ביקור ב"מוקד סיוע לעובדים זרים" הוא מצייר ציורים עמוסי דמויות. אולי עכשיו יחלו להופיע גם דמויותיהם של אמא ואבא בציורים.

משרד הפנים מאיים להתחיל בגירוש ילדי מהגרי העבודה

משרד הפנים עומד להתחיל בגירוש משפחות עם ילדים, בארגוני הסיוע חוששים: גירוש הילדים יתבצע תוך הפרה קשה של זכויותיהם


במכתב דחוף לרשות האוכלוסין וההגירה, מתריעים ארגוני הסיוע: חשש כבד כי משרד הפנים לא נערך לביצוע הגירוש, ומבלי לתת את הדעת לכך שילדים ייכלאו עם משפחותיהם תוך הפרה קשה של זכויותיהם.

בימים האחרונים חשפה רשות האוכלוסין וההגירה את תאי המעצר המיועדים לילדי המהגרים שצפויים להיות מגורשים מישראל בתקופה הקרובה. אלא שמעצר הילדים מעלה סוגיות מורכבות שנראה כי משרד הפנים לא התייחס ולא נערך אליהן כלל.

במכתב דחוף שנשלח מטעם האגודה לזכויות האזרח, ילדים ישראלים ומוקד סיוע לעובדים זרים מפרטים הארגונים רשימה של סוגיות שלא ברור אם נבחנו טרם ההחלטה על מעצר הילדים. בין השאר, דורשים הארגונים לדעת האם מעצר הילדים יהיה רק חלופה אחרונה, לאחר מיצוי כל האלטרנטיבות; האם ייאסר על פקחי "עוז" לעצור ילדים בבתי הספר ובגני משחקים, האם ייאסר עליהם לבצע מרדפים או להפעיל כוח בעת המעצר, כלפי ילדים או הוריהם; האם ייאסר על הפקחים לכבול בני משפחה, כפי שהם נוהגים לעשות כיום בעת ביצוע מעצרים;

סוגיות נוספות שלא ברור אם נבחנו, נוגעות למעצר במתקן הכליאה בנתב"ג: האם פקחי יחידת "עוז" הוכשרו לעצור וללות ילדים, ולנהל מתקן מעצר שבו מוחזקים ילדים; האם ילדים יוחזקו במעצר ללא הגבלת זמן; האם ישנה סכנה שיופרדו מהוריהם; האם יסופק להם מזון מתאים, ביגוד, במידה שיזדקקו לו, תמיכה נפשית, שירותי בריאות וחינוך, האם יורשו לקבל ביקורים; האם גורמי הרווחה והחינוך ישולבו בכל שלב ושלב של הליך המעצר והגירוש;

לדברי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, "האמנה בדבר זכויות הילד אוסרת על מעצר ילדים, אלא כאמצעי אחרון, ולפרק הזמן המינימלי. בנוסף, האמנה מחייבת לתת את הדעת על היבטים רבים ושונים הנוגעים לטובתם של ילדים בהליכים שמנהלות רשויות המדינה. דווקא בנושא הרגיש והמורכב הזה, משרד הפנים לא פרסם עד כה נוהל המתייחס לסוגיות הללו, מרסן את פעילות פקחי 'עוז' ומבטיח שהוכשרו לטפל בילדים. אם יתברר כי אכן אין נוהל, נשקול פנייה לערכאות."

לדברי רותם אילן מעמותת ילדים ישראלים, "מעצרים וכליאה, במיוחד כאשר מדובר בילדים, חייבים להיות האופציה האחרונה אם בכלל. הבעיה היא שבמדינה שלנו זו ברירת המחדל. חשוב לזכור שמדובר בילדים שלא פשעו ולא חטאו. יתרה מכך, ילדים שהוריהם הגיעו לישראל כחוק ובהזמנתנו. הגיע העת שנפסיק להעניש ילדים חפים מפשע על מצב שהמדינה יצרה במו ידיה."

לדברי עו"ד רעות מיכאלי ממוקד סיוע לעובדים זרים, "בזמן שבהוליווד מתרגשים עם ילדי הזרים, כאן מכינים להם בתי כלא למעצר וגירוש. עצוב לראות שבשעה שישראל מתגאה בפני העולם בקליטת ילדי הזרים, היא מבקשת לגרשם מביתם היחיד"

להלן: המכתב המלא

_________________________
לכבוד מר אמנון בן עמי
מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
משרד הפנים דחוף!
בפקס: 02-6294860

שלום רב,


הנדון: מעצר, כליאה וגירוש של ילדי מהגרים


אנו פונים אליך בדחיפות על רקע הפרסומים מן הימים האחרונים, אשר מקורם ברשות, בדבר כוונתכם להתחיל לעצור ילדי מהגרים ולכלוא אותם עד לגירושם ב"מתקן המסורבים" בנתב"ג. על פי הפרסומים, נערכו ב"מתקן המסורבים" מספר שינויים, שלשיטתכם מתאימים אותו לכליאת ילדים, ובתוך כך: צביעת הקירות, עיטורם בדמויות מסרטים מצויירים ("בוב ספוג" ו"פו הדב"), פיזור כמה צעצועים בחדרים המסורגים והנעולים, והתקנת מספר מתקני משחק וטיפוס בחצר הצרה, שהוקפה ביריעה אטומה.

כידוע, נהלי הרשות חייבים בפרסום. אף על פי כן, זולת פרסום בתקשורת של התמונות הצבעוניות מ"מתקן המסורבים" ואמירות כלליות בדבר היערכות למעצר ולגירוש של ילדים בשיתוף "גורמים מקצועיים", לא פורסם ברבים הנוהל העוסק במעצר ובגירוש ילדים. לא פורסמו:

· אמות המידה למעצר; · אופן עריכת המעצר, לרבות הגורמים השונים שילוו אותו; · דרכי הזדהות פקחי "יחידת עוז" ואופן התנהלותם בפני ילדים; · איסור על הפעלת כוח; · איסור על מרדף; · איסור על כבילה של בני משפחה; · אופן הובלת ילדים בכלי רכב של הרשות והגורמים שילוו אותם; · המקומות בהם מותר לבצע מעצר, כמו גם המקומות בהם חל איסור לבצעו; · המקרים בהם חל איסור לבצע מעצר; · הנסיבות בהן יועדף מעצר על טובתם של ילדים, אשר אוסרת, ככלל, על החזקתם של ילדים במעצר; · חלופות מעצר; · הגבלת משך המעצר; · אי הפרדת ילדים מעל הוריהם; · אופן הטיפול במשפחות בהן ההורים ממדינות שונות;· הליך הכשרתם של פקחי "יחידת עוז", והכישורים הנחוצים להם לנהל מתקן מעצר בו מוחזקים ילדים; · פירוט מקור סמכותם של פקחי "יחידת עוז" לנהל מתקן מעצר, בו כלואים ילדים; · דרכי עריכת שימוע לילדים שיעצרו ויגורשו, לרבות הכשרתם של עורכי השימוע, הכישורים הנחוצים להם, והגורמים המלווים את השימוע; · שילוב גורמי רווחה בהליכי המעצר, הכליאה והגירוש; · ייצוג משפטי לילדים; · חינוך במתקן המעצר; · שירותי בריאות לילדים במתקן המעצר; · לבוש לילדים; · מזון מותאם לילדים; · התאמת הליכי המעצר, הכליאה והגירוש לילדים בעלי צרכים מיוחדים; · תרגום להורים; · הבאה דחופה בפני בית דין לביקורת משמורת; · יידוע מוסדות החינוך, בהם לומדים ילדים, בדבר מעצרם וכליאתם; · יידוע הנציגויות הזרות בדבר מעצר ילדים וכליאתם; · ביקורים במתקן המעצר; · טיפול בבקשות לקבלת מסמכי נסיעה; · הסדרי "עזיבה מרצון"; · מימון ותיאום טיסות; · דרכי טיפול בילדים ששוחררו ממעצר;

ועוד ועוד עניינים שרשות שבוחרת לעצור, לכלוא ולגרש ילדים נותנת עליהם דעתה בנוהל מפורט ומפורסם.

נודה על תשובתך הדחופה בעניין בצירוף הנוהל.

בכבוד רב,


רותם אילן, עמותת ילדים ישראלים
אסנת כהן-ליפשיץ עו"ד, מוקד סיוע לעובדים זרים
עודד פלר, עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

העתקים:

מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר הבריאות
מר אליהו ישי, שר הפנים
מר גדעון סער, שר החינוך
מר משה כחלון, שר הרווחה והשירותים החברתיים
חה"כ זבולון אורלב, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, הכנסת
מר יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה