ארגון "קו לעובד": "דו"ח מבקר המדינה השנתי שפורסם היום מעיד: משרד הפנים כשל באכיפה כנגד מעסיקים וחברות כוח אדם מפרי חוק בענף הסיעוד"

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2010 שהתפרסם היום, יום ג' 17.5.2011, בנוגע לעובדים זרים בתחום הסיעוד מעלה טענות קשות כנגד רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול וכנגד חברות כוח האדם הפועלות בתחום זה.


ממצאי הדו"ח:

1. רשות ההגירה לא פעלה כנגד חברות כוח אדם מפרות חוק; ביקורת של 18 מתוך 125 חברות ע"י רשות ההגירה העלתה כי הפרו הוראות; למעט חברה אחת, כולן המשיכו לפעול. · אכיפת רשות ההגירה על מעסיקים בעלי היתר להעסקת עובד זר בסיעוד הוזנחה; האכיפה על מעסיקים בעלי היתר שנחשדו בהפרת הוראות שונות תוך פגיעה בזכויות עובדים - אף היא התעכבה לאורך זמן והוזנחה בשלבים שונים של הטיפול.

2. רשות ההגירה לא הקימה מאגר מידע ממחושב של עובדים זרים בסיעוד בניגוד לנוהל; המאגר אמור היה לספק מידע על עובדים זרים לא מועסקים השוהים בישראל ברישיון, ונועד למנוע הבאת עובדים זרים חדשים לישראל כל עוד נמצאים בה עובדים בעלי אשרה תקפה לעבודה בסיעוד. כתוצאה מכך הובאו מחו"ל עובדים זרים אשר לא היה בהם צורך.

עידית לבוביץ', קו לעובד: "במהלך שנת 2010 הגישה עמותת קו לעובד לרשות ההגירה 47 בקשות לשלילת היתר העסקה, מתוכן 12 תלונות הנוגעות לחשד לעבירות סחר בבני אדם ושעבוד ו 10 תלונות על הטרדה ואלימות מינית כלפי עובדות. כעת, עם קבלתו של חוק הכבילה שעבר אתמול בכנסת, אנו צופים גידול משמעותי בכמות הפגיעות החמורות במהגרות עבודה בענף הסיעוד.

מסקנות הדו"ח מאששות פעם נוספת את אזלת ידה של המדינה בפיקוח על חברות כח האדם שבידיהן הופקדה הסמכות להסדיר את העסקתן של מהגרות העבודה בסיעוד. לא ייתכן שחברות אלו ימשיכו לפעול בניגוד לדין כאוות נפשן ובאין מפריע, בחסות פשיטת הרגל של רשויות אכיפת החוק."

חוק העבדות עבר היום בקריאה שנייה ושלישית בכנסת

ארגוני זכויות אדם בישראל: "הערב שללה ממשלת ישראל את זכות הבחירה של 55,000 מהגרות עבודה בישראל"



בניגוד לפסיקת בג"ץ מ-2006, וברוב של 26 תומכים מול 6 מתנגדים התקבל הערב, יום שני, 16 מאי 2011, בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הכניסה לישראל, אשר כובל את מהגרות עבודה בענף הסיעוד למעסיקיהן.


חרף מחאתם של ארגוני זכויות האדם ומאות אנשי רוח, אקדמיה ומשפט, העבירה הכנסת את התיקון לחוק. מעתה, תאלץ מהגרת עבודה שתיפול קורבן להתעללות מכל סוג שהוא על ידי המעסיק, לתת את הדין בטרם תוכל, אם בכלל, לעזוב את עבודתה. אם עברה מספר מעסיקים לא תוכל לעזוב עוד את מעסיקה האחרון. זאת ועוד, מהגרת עבודה בתחום הסיעוד תאלץ לעבוד באזור גיאוגרפי מסוים והיא לא תורשה לעבוד באזור גיאוגרפי שונה מזה שבו הורשתה לעבוד. כבילה נוספת תהיה לתת תחום בתוך ענף הסיעוד; מהגרת עבודה תוכל לעבוד רק בתחום בו הורשתה, לדוגמא סיעוד קשישים, סיעוד קטינים, ועוד.

חברי הכנסת שהתנגדו לתיקון לחוק אמרו בדיון:

דב חנין: "הצעת חוק הכניסה לישראל היא מתן אור ירוק לתופעת הדלת המסתובבת"

ניצן הורביץ: "המדינה התנערה לאורך שנים מטיפול בקשישים. המפתח לטיפול נכון בקשישים הוא באמצעות מדיניות רווחה מתקדמת ולא באמצעות חוק דרקוני שמעודד העסקה שלא כדין. הצעת החוק הזו רעה לקשישים, לנכים ולמהגרי העבודה."

זהבה גלאון: "ההצעה מסוכנת עבורנו כחברה. אנו נותנים יד לעבדות בגרסה מודרנית. אישור ההצעה משמעו אישור כבילה של מהגרות עבודה תוך ניצול מצוקתן של נשים שבאות לכאן להתפרנס בעבודה קשה. אנו שוללים מנשים אלו את זכות הבחירה."

גם בארגוני זכויות האדם הצטרפו לגינוי:

עו"ד חני בן ישראל, קו לעובד: "תוצאות החוק תהיינה סיכול יכולתן של עובדות בענף הסיעוד להיחלץ ממצבים של העסקה פוגענית, כבילת מהגרות עבודה למעסיקיהן, ניצול מצוקתן הכלכלית והרחבת הפגיעה בזכויותיהן. החוק פוגע בזכויותיהן הבסיסיות ביותר של מהגרות העבודה אשר מטבע הדברים חשופות יותר לאלימות וניצול מיני מידי מעסיקיהן."



עו"ד עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח: "כמעט 150 שנים לאחר שארה"ב ביטלה את העבדות, עומדת מדינת ישראל לאמץ אותה בחקיקה. חוק הכובל מהגרות עבודה למעסיקיהן, ומקשה עליהן להחליף מעסיק – יהפוך את מהגרות העבודה לעבדים משוללי זכויות. תוצאתו תהיה ניצול ועושק של מהגרות עבודה ויצירתה של מערכת חוקית שאינה אלא הזמנה פתוחה להתעמרות".



עו"ד רעות מיכאלי, מוקד סיוע לעובדים זרים: "השבוע פנתה אלינו מהגרת עבודה פיליפינית שגילתה שהמעסיק שלה התקין בחדר השינה שלה מצלמה נסתרת שתיעדה אותה 24 שעות ביממה. בשל חוק הכבילה, עובדת זו ורבות כמותה יתקשו לעזוב את מעסיקיהן, וייאלצו להיכנע לגחמות השפלות ביותר".

לאחרונה הצטרפו לגינויים נגד הצעת החוק יותר מ-200 אנשי אקדמיה בכירים , ביניהם חתני פרס ישראל, וכן משפטנים בכירים בארץ ובארה"ב, אשר קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר הכנסת רובי ריבלין לבלום את הליכי חקיקת החוק, הפוגע בזכויות אדם בסיסיות, והמבקש לעקוף את פסיקת בג"ץ ולהכשיר את כבילת מהגרות ומהגרי העבודה למעסיקיהם.



בין אנשי האקדמיה חתני פרס ישראל: פרופ' זאב שטרנהל, פרופ' זהבה סולומון, פרופ' סמי סמוחה, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' ירמיהו יובל, פרופ' ג'אד נאמן, פרופ' חיים אדלר, פרופ' אבישי מרגלית ועוד רבים. בין המשפטנים, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' מרדכי קרמניצר והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, השופט בדימוס מיכאל בן יאיר, אשר כתבו בפנייתם, כי הצעת החוק הינה "בלתי חוקתית" ונוגדת את פסיקת בג"צ מ-2006, לפיה הכבילה היא "עבדות מודרנית".

בג"ץ ביטל את "נוהל עובדת זרה בהריון"

במעמד חגיגי לרגל סיום כהונתה, נתנה שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה פסק דין לפיו נוהל עובדת זרה בהריון אינו חוקתי ויש לבטלו. הארגונים העותרים: מברכים על פסק הדין ומקווים כי בית המשפט ימשיך לרסן את פגיעתן של הרשויות במהגרות העבודה.



בפסק הדין כותבת השופטת פרוקצ'יה: "כפייתה של אישה לבחור בין המשך תעסוקה, תוך הגשמת ציפיותיה הכלכליות הלגיטימיות, לבין הגשמת זכותה לאמהוּת, אינה מתיישבת עם התפיסות הערכיות והמשפטיות-חוקתיות של החברה בישראל. העמדת החלופות האמורות בדרך זו מהווה, בראש ובראשונה, פגיעה בזכות החוקתית של העובדת הזרה להורות."



בארגונים העותרים, קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, נעמ"ת ורופאים לזכויות אדם, בירכו על פסיקת בג"ץ אך הוסיפו כי "לצערנו, משרד הפנים פוגע שוב ושוב בזכויותיהן הבסיסיות ביותר של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד, אשר נמנות על אחת הקבוצות המוחלשות ביותר בישראל. שוב ושוב אנחנו נאלצים לפנות לבתי המשפט על מנת שיחייב את רשויות המדינה לפעול כחוק וייחלצו להגן על זכויותיהן של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד".

בארגונים הוסיפו כי "רבות מן הנשים שמשרד הפנים פועל לגרש בימים אלה עם ילדיהן, איבדו את מעמדן בשל הנוהל. מדובר בקבוצה קטנה של נשים שהגיעו לישראל בהזמנת המדינה ושהו בה כדין, עד שאשרותיהן נלקחו מהן בשל הלידה."



לצד שיפור מסוים שחל בשנים האחרונות במצבם של חלק ממהגרי עבודה, במידה רבה הודות להתערבות בג"ץ, מעמדן של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד, המהוות כ- 80% מכלל מהגרי העבודה בענף זה, מוסיף להיות בכי רע בשל מדיניות משרד הפנים.



בימים אלה פועל משרד הפנים לקדם את "חוק הכבילה" של מהגרות העבודה למעסיקיהן, על אף פסיקת בג"ץ שקבעה כי הכבילה היא "מעין עבדות מודרנית". משרד הפנים אף פעל על מנת להסיר את ההגנה ממהגרות העבודה בתחום הסיעוד: לפני כשנה קמה במשרד התמ"ת נציבות זכויות עובדים זרים. עקב לחצי משרד הפנים, הוחלט כי נציבות זו לא תגן על זכויותיהם של מהגרות ומהגרי העבודה בתחום הסיעוד.



העתירה לביטול "נוהל הטיפול בעובדת זרה בהריון" הוגשה לבג"ץ בשנת 2005 על ידי הארגונים קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, נעמ"ת ורופאים לזכויות אדם. הנוהל קבע כי מהגרת עבודה השוהה בישראל כדין, תאבד את מעמדה בישראל בשל הריון ולידה, וכי מהגרת עבודה אשר תלד תידרש לעזוב את ישראל עם ילדה, והיא תוכל לשוב אליה רק אם הילוד יישאר בחו"ל.

כאן ניתן לקרוא את עיקרי טיעוני הארגונים העותרים

יחידת עוז החלה בגירוש ילדי מהגרי העבודה !

פקחי יחידת עוז עצרו אתמול עובדת סיעוד מהודו עם ביתה התינוקת למרות שברשותה כרטיס טיסה לחודש הבא, אילצו אותה באיומים לחתום על הסכמה לעזוב את הארץ עוד היום וניסו למנוע בעדה מלהיפגש עם עורכת דין.


אתמול בצהריים (17.03.2010) פקחי עו"ז נכנסו לדירתה של עובדת סיעוד מהודו ואם לתינוקת בת חמישה חודשים המתגוררת באשקלון, עצרו את האישה עם התינוקת ולקחו אותן לחקירה בתחנה בחולון.

מתנדבי "מוקד סיוע לעובדים זרים" שמעו על מעצרה של האישה מכמה מחבריה. החברים ידעו לספר שברשותה כרטיס טיסה להודו ליום 18.04.2010. לכן הסיקו המתנדבים שהאישה תשוחרר מיד לאחר שפקחי עוז יבינו שהיא ממילא מתכננת לעזוב את הארץ. משנודע הבוקר שהאישה הוחזקה בלילה במעצר יחד עם התינוקת וכי נרכש עבורה כרטיס טיסה להיום, יום חמישי בשעה שלוש אחה"צ, עו"ד אסנת כהן ליפשיץ מהמחלקה המשפטית של "מוקד סיוע לעובדים זרים", התקשרה למתקן המסורבים וביקשה מאנשי רשות ההגירה להיפגש עם האישה. אסנת ביקשה לוודא שאכן ברצונה לטוס היום וכי חתמה על טופס הבקשה מרצונה החופשי ובשפתה. אנשי רשות ההגירה התעקשו על כך שהאישה מבקשת לטוס עוד היום. משהתעקשה גם אסנת, אפשרו לה להגיע לנתב"ג על מנת לשוחח עם האישה העצורה.

למרות חיסיון עו"ד - לקוח, מפקד המתקן סירב לאפשר לאסנת לשוחח עם האישה מבלי שפקחי עו"ז יאזינו לשיחה. מסיבה זו, יתכן שהאישה לא אמרה את כל אשר על ליבה. עם זאת, מהשיחה עולה התמונה המטרידה הבאה:

ביקורם של אנשי יחידת עו"ז בביתה של האישה אמש היה הביקור הרביעי במספר מאז ינואר 2010, כשבכל פעם הגיעו בשעה אחרת, ובאחת הפעמים החרידו את מנוחתה של האישה והתינוקת בשעה שלוש לפנות בוקר. בכל ביקור, איימו שבביקור הבא יעצרו את האישה עם התינוקת. זאת למרות שבביקוריהם הראשונים התינוקת הייתה בת פחות משלושה חודשים ויתכן שהאישה הייתה מחליטה לשלוח את התינוקת מהארץ בהיותה בת שלושה חודשים בהתאם ל"נוהל עובדת זרה בהריון". לו הייתה עושה זאת, יתכן שהייתה יכולה להמשיך ולעבוד בישראל כחוק. באחד מביקוריהם, אף לקחו אותה הפקחים לתחנת רשות ההגירה בחולון אך בסופו של דבר שחררו אותה לאחר שהתרו בה לעזוב מיידית את הארץ.

בביקורם אמש, עצרו הפקחים את האישה וביתה בשעה שתיים בצהריים והביאו אותה לחקירה בחולון שם ניסו לשכנעה לחתום על מסמך בו היא מבקשת לעזוב את הארץ באופן מיידי. האישה חזרה והבהירה שהיא נערכה לעזוב את הארץ ואף רכשה בכספה כרטיס טיסה להודו ליום 18.04.10 וכי מאוד חשוב לה לבקר עם ביתה בכנסיית הקבר בחג הפסחא הקרוב. הפקחים סירבו לשחררה ואיימו עליה באיומיי סרק שאם לא תחתום על הטופס ותבקש לטוס להודו באופן מיידי, תאלץ לבלות חודשים ארוכים במעצר יחד עם ביתה הקטנה. האישה סירבה לחתום על הטופס. בסביבות השעה עשר בלילה, הועברה עם ביתה למתקן המסורבים בנתב"ג, בית המעצר בו מוחזקים אותם תיירים שכניסתם לישראל מסורבת על ידי פקחי ביקורת הגבולות. האחראי על המתקן סירב להתיר את כניסתה של האישה למבנה בטרם תחתום על הטופס והבהיר לה שאם לא תחתום - תועבר לכלא עם התינוקת. האישה העדיפה להיכלא ולא לחתום על המסמך, אך הפקחים לא העבירו אותה לכלא גבעון אלא השאירו אותה בחצר המתקן. רק לאחר שהושארה זמן מה מחוץ למתקן בקור העז עם בתה התינוקת ניאותו להכניסה פנימה.

למרות שנעצרה אתמול לפני שאכלה ארוחת צהריים, עד היום בבוקר לא ניתן לה, לטענתה, כל מזון.
דיינת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, עו"ד רותי גרינברג, ערכה לה הבוקר שימוע בחדר המסורבים והבהירה לה שלא תוכל להשתחרר בארץ. לאחר הדיון, נשברה האישה והסכימה לחתום על טופס הבקשה לנסיעה מיידית. לכן, משפגשה את עו"ד אסנת כהן ליפשיץ במתקן, היום בצהריים, הבהירה לה האישה כשהיא ממררת בבכי שלא תוכל להישאר במתקן עם התינוקת אף לא לילה אחד נוסף. אסנת לא יכלה להבטיח לאישה שעוד היום תשוב לביתה ולפיכך החליטה האישה שלא לנסות ולהיאבק על זכותה לשוב לארצה על חשבונה בחודש הבא, כאישה חופשית. בשעה שלוש אחרי הצהריים גורשה האישה עם התינוקת מהארץ.

בנוסף לכך שעד היום לא עצרו אנשי רשות ההגירה ילדים ותינוקות, הרי שאין לגרש שוהה שלא כדין בטרם עברו 72 שעות מעת הוצאת צו הגירוש נגדו. רק אם אותו שוהה שלא כדין מוותר על זכותו החוקית לערער על צו הגירוש, ניתן להחתימו על טופס בשפתו בו הוא מצהיר שהנו מוותר על זכות הערעור ואז ניתן לגרשו אף בטרם עברו 72 שעות. אף אם האישה חתמה על הטופס, הרי שהדרך בה הושגה חתימתה רחוקה מלהיות חוקית. מדבריה של האישה עולה שלא ניתן לה מזון, היא הופקרה עם ביתה לקור הלילה ואוימה כי תיאלץ לבלות חודשים ארוכים במאסר באם לא תסכים לטוס להודו לאלתר.

בנוסף, העובדה שהאישה כבר רכשה כרטיס טיסה לה ולתינוקת, העידה על רצונה לשוב למולדתה. לא ברור מדוע התעקשו פקחי רשות ההגירה לכלוא אותה עם התינוקת ולהטיסה בבהילות דווקא על חשבון משלם המסים הישראלי.