יום שבת, 7 באוגוסט 2010

מדינת ישראל מחליטה להסדיר את מעמד ילדי מהגרי העבודה פעם נוספת

משפחות מהגרי העבודה ב"מוקד סיוע לעובדים זרים" השבוע


שתיים מהילדות שהגיעו ל"מוקד סיוע לעובדים זרים" להסדיר את מעמדן


ביום 01.08.2010 לאחר אינספור דחיות ועיכובים, החליטה ממשלת ישראל בהחלטה מס' 2183 להעניק מעמד לילדי מהגרי העבודה שהוריהם שוהים בישראל בניגוד לחוק ואשר עומדים במספר תנאים מצטברים. בפעם הראשונה החליטה ממשלת ישראל להסדיר את מעמדם של ילדי מהגרי העבודה ביוני 2006, ולאחר מכן, הרחיבה את תנאי קבלת ההחלטה באופן שאיפשר לילדים נוספים להסדיר את מעמדם. בסופו של דבר, כ – 900 ילדי מהגרי עבודה זכו במעמד של תושב קבע בעקבות ההסדר המורחב ובני משפחותיהם קיבלו מעמד של תושב ארעי שעם השנים ניתן יהיה להפכו למעמד של קבע.







התנאים המצטברים לקבלת מעמד בהסדר הנוכחי הנם:






1. הילד למד במערכת החינוך של מדינת ישראל כולל גן חובה, אך לא כולל בתי ספר פרטיים וגנים המנוהלים על ידי הכנסיות, בשנת הלימודים תש"ע שהסתיימה ביולי 2010.


2. הילד רשום ללימודים בבית ספר בישראל לשנת תשע"א לכיתה א' ומעלה.


3. הילד מתגורר בישראל לפחות חמש שנים ברצף, ובלבד שאם לא נולד בישראל הוא נכנס אליה בטרם מלאו לו 13 שנים.


4. הילד דובר עברית.


5. הורי הילד נכנסו לישראל לראשונה באשרה או ברישיון חוקיים. משמעות תנאי זה הוא שכניסתם הראשונה של שני ההורים לישראל חייבת להיות דרך נתב"ג או דרך מעבר גבול מוסדר ולא באמצעות המבריחים הבדואים מגבול מצרים. הורים שנכנסו לישראל בדרכון לא להם, אך קיבלו אשרת כניסה כחוק באותו דרכון, יוכלו הפעם להסדיר מעמדם. גם הורים שנכנסו לראשונה כחוק, אך גורשו מהארץ וחזרו דרך הגבול המצרי יוכלו להסדיר מעמדם. ההסדר לא יחול על ילדי הפליטים (רובם מסודן ואריתריאה) שכניסתם הראשונה לישראל הייתה דרך הגבול המצרי בניגוד לחוק.






מאחר וההסדר הוא לילדי שוהים שלא כדין, הרי שאם הורי הילד או אף רק אחד מהם, שוהה בישראל כדין מסיבה כלשהי, לא יחול ההסדר על הילד. לפיכך, ילדים שאחד מהוריהם או שניהם מועסקים על ידי שגרירויות כחוק, מועסקים כעובדי סיעוד כחוק, מחזיקים במעמד פליט או שהאב הנו ישראלי שלא הסדיר את מעמדה של האם והילד, בכל אותם מקרים לא יוכלו הילד וכן ההורה השוהה שלא כדין – להסדיר את מעמדם במסגרת ההסדר.






ארגוני זכויות האדם השקיעו מאמץ רב בכך שהחלטת הממשלה תכלול ערכאת ערעור ותאפשר לאותם ילדים שאינם עומדים בכל הקריטריונים אך קרובים אליהם, לערער על דחיית בקשתם. יתכן שגם בקשת הערעור תידון בסופו של יום על ידי אנשי משרד הפנים ותידחה אף היא, אך ערכאת הערעור תאפשר לאותן משפחות שילדיהן קרובים לעמידה בקריטריונים להמשיך ולשהות בישראל עד להחלטה הסופית בעניינן מבלי שיחששו ממעצר וגירוש כל העת. יש לציין גם שלאחר דחיית הערעור, פתוחה בפני המשפחות הדרך לעתירה מנהלית בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן, באם בית המשפט המחוזי ידחה את העתירה, יוכלו לערער לבית המשפט העליון. ניסיון ההסדר הקודם שהוחל על 900 ילדים בשנת 2006, העלה שאותם ילדים שנדחתה בקשתם ופנו לבית המשפט המחוזי, הוחזרה הבקשה למשרד הפנים לבחינה מחודשת, בחינה שהתמשכה במריבת המקרים עד היום. ראשון הילדים העותרים, אזרח הפיליפינים, שנדחתה בקשתו על ידי משרד הפנים בשנית ועתירתו הגיעה עד לבית המשפט העליון, נדחתה לאחר שבית המשפט העליון לא מצא לנכון להתערב במדיניות משרד הפנים בנושא. עם זאת, הילד ומשפחתו עדיין איתנו והוא עומד בתנאי ההחלטה הנוכחית, כך שיוכל עתה להסדיר מעמדו.






מכשולים נוספים שיעמדו בפני המשפחות המבקשות להסדיר מעמדם כרוכים בפרוצדורה הנובעת מההחלטה. הממשלה אפשרה רק 21 יום להגשת הבקשות (ומשרד הפנים קבע את המועד מיום 08.08.2001 ועד 31.08.2010). אמנם משרד הפנים נערך לקבל את הבקשות מידי יום עד שש בערב, אך רבות מהמשפחות לא תספקנה להכין את כל המסמכים הנדרשים: דרכונים עמם נכנסו לארץ לצורך הצגת האשרה, דרכונים תקפים לכל בני המשפחה, תעודות לידה מקוריות ואישורי לימודים מבתי הספר הסגורים לרגל חופשת הקיץ.






ארגוני זכויות האדם התגייסו לסייע למשפחות בהכנת הבקשות ופתחו שלושה מוקדים לסיוע למשפחות מידי יום עד שעות הערב: ב"מוקד סיוע לעובדים זרים", ב"מסיל"ה", וב"רופאים לזכויות אדם". שלושת המוקדים מתוגברים במתנדבים שגויסו במיוחד למשימה זו על ידי הארגון "ילדים ישראלים" וזאת על מנת שלא ייווצר מצב שבו ילד זכאי למעמד אך לא יזכה בו משום שמשפחתו לא הספיקה להסדיר מסמכיה ורישומה.






אנו מברכים על כך שהתקבלה החלטה להסדיר מעמדם של ילדים החיים בחשש מגירוש, ומחזקים את ידיהם של השרים יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן וגדעון סער, שתמכו במאבק להסדרת המעמד מראשיתו ועשו כמיטב יכולתם להחיל את ההחלטה על כמה שיותר ילדים.






עם זאת, אנו מצרים על כך שההחלטה מותירה מאות ילדים מחוץ להסדר, וקובעת שילדים אלו עם הוריהם ייעצרו ויגורשו מן הארץ. חלקה זה של ההחלטה הנו שרירותי, אכזרי ופוגע בעקרון השוויון, שהרי ילד הוא ילד.






אם תדבק הממשלה בהחלטתה הנוכחית, יוותרו מחוץ להסדר כמה מאות ילדים: ילדי הגנים, ילדים שסיימו י"ב לפני יותר משנה, ילדים שהוריהם עבדו בשגרירויות בתפקידים זוטרים, ילדים שנכנסו לארץ אחרי גיל 13, ילדים שיצאו את הארץ ולפיכך לא שהו בה חמש שנים ברצף וילדים שלאחד מהוריהם מעמד חוקי מסיבות שונות.






מדינת ישראל מזמינה מהגרי עבודה לתוכה זה כשני עשורים. אף אם נצרף את כל אותם מהגרי עבודה שהגיעו הנה כתיירים, מספר ילדיהם של כל אותם מהגרי עבודה יחדיו מסתכם בלא הרבה יותר מ – 2000 ילדים שמתוכם 1200 מתחנכים במערכת החינוך הישראלית (מגיל 3 ועד 18). בכל תולדות המדינה לא עצרו רשויות מדינת ישראל ולא גירשו בכוח הזרוע ילדים דוברי עברית רק משום שהוריהם חטאו בשהייה שלא כדין בתחומה. זה קרוב לשני עשורים שמדינת ישראל מביאה במודע ובמתכוון מהגרי עבודה לעבוד בענפי הסיעוד החקלאות והבניין. אמנם ישנם נהלים אמורים למנוע בעד אותם מהגרי עבודה מלהקים כאן משפחות וללדת כאן ילדים, אך נהלים אלו הנם בלתי אנושיים. לא סביר לצפות מאנשים צעירים, ללא קשר למוצאם, לחיות בישראל במשך שנים מבלי לנהל מערכות יחסים רומנטיות ולא סביר לצפות מנשים לשהות בישראל לעיתים במשך כל שנות פוריותן מבלי לרצות להקים משפחה. הסופר והמחזאי השוויצרי אמר: "רצינו עובדים - קיבלנו בני אדם". זה בדיוק מה שקרה גם למדינת ישראל, אך היא עדיין מסרבת להכיר בעובדה שהעובדים שרצתה והביאה, הם גם בני אדם, כאלו שמתאהבים ולעיתים אף יולדים ילדים.






שמונה שנות פעילות אינטנסיבית ויעילה ביותר של מנהלת ההגירה הביאו לכך שמשפחות שיכלו להרשות לעצמן לעזוב – עזבו. המשפחות שנותרו בישראל הנן משפחות החרדות לעזוב עוד יותר משהנן חרדות מיחידת עוז וממעצר. משפחות רבות אף מורכבות מהורים מלאומים שונים שהגיעו לישראל מיבשות שונות.






נציגי הארגונים עשו ועושים כמיטב יכולתם על מנת להבהיר למקבלי ההחלטות עוד בטרם יקבלו החלטות כאלו, כיצד יראה הגירוש. נראה כי לא הושקעה כל מחשבה באופן בו יתבצעו המעצר והגירוש. ההחלטה מאשרת מעצר משפחות על ילדיהם באופן כמעט מיידי בעוד לא התבצעה כל הערכות בבתי הכלא, לא הוכנו נהלים המסדירים את אופן ביצוע המעצר והגירוש במקרים בהם הורים לא ייקחו עמם את ילדיהם מיוזמתם, או לא יסכימו מראש על המדינה אליה יורחקו הילדים.






בשבועות האחרונים התגייס הציבור הישראלי התגייסות מרשימה ביותר כנגד גירוש הילדים: שרים וחברי כנסת כמעט מכל הקשת הפוליטית, אמנים רבים, לשכת עורכי הדין, ואישי ציבור רבים.






התנועה הקיבוצית התנדבה לקלוט בקיבוצים את משפחות הילדים המועמדים לגירוש בניסיון למנוע את מעצרם ואילו יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים קרא לסרב לביצוע חלקם בהחלטה באם אכן ייערך ניסיון לבצע את החלטת הגירוש.






ניתן לצפות הליכים משפטיים ממושכים ביותר שידרשו התערבות בית הדין לענייני משפחה והחלטות הרות גורל אודות ילדים אלו. מהתבטאויות יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים בנושא, כמו גם מהלחץ הבלתי סביר הקיים כבר כיום על מערך משפחות האומנה בשירותי הרווחה, ניתן להבין שיתכן שמערך משפחות האומנה לא ישתף פעולה עד שיתאפשר גירוש הילד מהארץ עם ההורה שייבחר על ידי בית הדין לענייני משפחה.


קיים חשש שאף אם לא תחל רשות ההגירה בביצוע מעצרי ילדים, הרי שפקחי יחידת עוז מחוסרי העבודה, ימשיכו בהתנהלות שאימצו עוד בקיץ שעבר: עיכוב מהגרות עבודה עם ילדים ברחוב ורישום פרטיהם. החתמת האימהות על התחייבות לעזוב את הארץ תוך חודש ואז, לאחר חודש, הגעה של הפקחים לבתי המשפחות באישון ליל על מנת לברר מדוע לא עזבו ומתי הם מתכננים לעזוב. יש להניח שהתנהלות כזו עלולה לגרום למשפחות להחליט לעזוב את הארץ אף אם לא תגורשנה.






המאזן הדמוגראפי של מדינת ישראל לא ישתנה בעקבות מתן מעמד לכל ילדי מהגרי העבודה החיים כיום בישראל ולכך אנו מייחלים, למצב בו לא יוותר צורך לעצור ולגרש מכאן ילדים.


כפי שעשו כל השנים, ממשיכים ארגוני זכויות האדם לקרוא לממשלה לגבש מדיניות הגירה ברורה ויעילה שתצמצם כניסה בלתי מבוקרת של מהגרי עבודה נוספים לתחומי המדינה באם היא אינה מעוניינת בילדים של אותם מהגרים.

אין תגובות:

פרסום תגובה