יום שבת, 21 בנובמבר 2009

ארגון נולד - סיפור הקמתו של "מוקד סיוע לעובדים זרים"

ארגון נולד
סיפור הקמתו של ארגון זכויות האדם "מוקד סיוע לעובדים זרים"
(מתוך דו"ח העשור להקמתו של מוקד סיוע לעובדים זרים, כתבה: שי אוקסנברג, נובמבר 2009)
לדו"ח המלא: http://www.hotline.org.il/hebrew/pdf/Decade_%20Report_Heb.pdf

פקח ממשרד העבודה תקף שני עובדים זרים במוט ברזל; עובדים טורקים שמעסיקים החרימו את דרכוניהם אינם יכולים לצאת מישראל; פיליפינית: בנה של המעסיקה שלי אנס אותי; עובדים זרים הממתינים לגירוש שובתים רעב בכלא; שני ילדי מהגרים לא חוקיים מגאנה ננטשו בתחנת משטרה; פועל זר נפצע בגבו כשקפץ מחלון ביתו בניסיון להימלט ממבצע גירוש.

בשנת 1998 כותרות אלו הופיעו בכתבות במדור שנקרא "התל אביבים החדשים" בעיתון 'העיר' בתל אביב. כתבות אלו ורבות נוספות שפורסמו במדור מידי שבוע, סיפרו על מהגרי העבודה, שהפכו לחלק בלתי נפרד ממרקם החיים המקומי, במיוחד זה התל אביבי, אולם נותרו שקופים לעיני ישראלים רבים, שלא התעניינו בהם כלל.

בעשור האחרון של המאה העשרים החלו להגיע לראשונה למדינת ישראל מהגרי עבודה ממדינות העולם השונות. מהגרי עבודה אלו בנו וניקו את בתינו; חרשו את שדות הארץ, והביאו את תנובתם לשולחננו; סעדו את הורינו וטיפלו בזקנינו. בתוך כך הם בנו לעצמם משפחות, קהילות וארגוני סיוע עצמיים, חגגו את חגיהם וטיפחו את תרבויותיהם. ישראל הייתה לביתם הזמני. אולם על אף תרומתם האדירה, בחרה ישראל להתייחס למהגרי העבודה כאל כלים לשימוש חד פעמי ותו לא; 'עובדים זרים' היא קראה להם - חסרי פנים אנושיות ומשוללי זכויות; וכאשר ישראל, מדינה שהוקמה בידי ולמען מהגרים, ביקשה לעקור אותם מתוכה, היא עשתה זאת באכזריות: במצוד ורדיפות, במעצרים אלימים וממושכים בתנאים קשים, ובגירוש מהיר ללא שכר עבודה או הזדמנות להיפרד.

הכתבות שהופיעו במדור, פתחו פתח לעולמם של מהגרי העבודה, וחשפו לראשונה את יחס הרשויות הישראליות כלפיהם. הן זעזעו קבוצת אנשים ונשים, שסירבו להשלים עם מציאות שבה במדינתם, מדינה הנחשבת דמוקרטית ומקום מקלט של מי שחוו בעצמם רדיפה, נרדפים בני אדם ומופרות זכויות אנוש בסיסיות.

אחת הנשים, יהודית אילני, פנתה לכתבת המדור, עינת פישביין, וביקשה ממנה לפרסם את מספר הטלפון שלה לטובת אלה שירצו להתארגן ולסייע למהגרי העבודה. הטלפונים החלו לזרום. עוד ועוד אנשים הביעו רצון להתקומם, לפעול, לשנות ולתקן. ביום אוגוסט חם של שנת 1998, הם התאספו לראשונה, בחדר קטן, במשרדי הארגון 'קו לעובד' בתל אביב והחלו לרקום תכניות פעולה.

בתחילה הוחלט להקים 'קו חם', קו טלפון מאויש, אליו יוכלו להתקשר מהגרי עבודה ולהתלונן על הפרת זכויות בעת המעצר או לבקש סיוע וייצוג. את הטלפון והמשרד תרם ארגון זכויות האדם הותיק 'קו לעובד', ומתנדבים מן הקבוצה החדשה איישו אותו במשמרות. בהמשך הוחלט להיכנס לבתי הכלא בהם הוחזקו מהגרי עבודה לפני גירושם. 'שירות בתי הסוהר' אישר למתנדבים להיכנס לבתי כלא אלה. המתנדבים הפכו בהדרגה למבקרים קבועים ורצויים, וקשרי קבלה וכבוד הדדי נוצרו עם צוותי בתי הכלא, קשרים הנמשכים עד היום.

"בכלא מצאנו גברים מרחבי העולם שנשכחו מלב הרשויות. לעולם לא אשכח את זיכרון עשרות הידיים הצבעוניות שנשלחו אלינו מבעד לסורגים בהתרגשות. מהגרי העבודה העצורים התרגלו לראות סוהרים לובשי מדים בלבד, והביקור שלנו היווה עבורם משב רוח חדש של תקווה...".
ליליה פתר, ממייסדות הארגון ומתנדבת בו עד היום.

בתחילת שנת 1999, הפכה קבוצת המתנדבים לעמותה רשמית במדינת ישראל, ושמה: 'קו חירום לעובדים זרים הכלואים בישראל'. לאחר מספר חודשים שונה שם העמותה ל'מוקד חירום לעובדי חוץ במעצר', ובשנת 2001, נבחר השם: 'מוקד סיוע לעובדים זרים'.

בהדרגה, הפעילות ב'קו החם' ובכלא גדלה ואיתה מספר הפונים לעזרה. אל קומץ המייסדים הצטרפו עוד מתנדבים לפעילות, ביניהם גם משפטנים ועורכי דין, אשר סייעו בפיתוח פעילות משפטית. כך נולד הארגון שהשנה אנו חוגגים לו עשור. ברבות השנים התגבשה קבוצת חברים ומתנדבים גדולה ופעילות הארגון הלכה והתפתחה: יש לארגון משרדים עצמאיים משלו, בהם מתארחים בקביעות וזוכים לסיוע ארגונים עצמיים של קהילות המהגרים בארץ. כיום עובדים בארגון 12 עובדים בשכר, חברים בו כ-120 אנשים, ומתנדבים בו כ-150 מתנדבים. הנושאים בהם מטפל הארגון והסיוע שהוא מעניק התרחבו לאוכלוסיות נוספות: קורבנות סחר בבני אדם, משפחות וילדים של מהגרי עבודה, קטינים לא מלווים ופליטים. עבודת הארגון מתפרסת על פני מגוון פעילויות: מסיוע הומניטארי פרטני ב'קו החם' ובביקורי הכלא, דרך פעילות משפטית וציבורית, ועד לפעילות תקשורתית, מחקר וחינוך.

" נדמה שנפוצה שמועה בקרב קהילות מהגרי העבודה שאנו פועלים, והטלפון במשרד הקטן שלנו, לא פסק מצלצולים. בליל של שפות מכל חמשת היבשות נשמע במשרד, וניגרים, גנאים, טורקים, רומנים, קולומביאנים, הודים, פיליפינים וסינים – לא חדלו מלפקוד אותו עד היום..."
סיגל רוזן, ממייסדות הארגון, המנהלת הראשונה שלו, וכיום רכזת הפעילות הציבורית.

על פעילותנו זכינו להכרה ולאותות הוקרה:
בשנת 2001 - העניקה 'האגודה לזכויות האזרח' ל'מוקד' את אות אמיל גרינצוויג על פעילותו להגנה על זכויותיהם של מהגרי עבודה וקורבנות סחר בנשים.
בשנת 2004 בחר עיתון 'העיר' בסיגל רוזן, ממייסדות העמותה והמנהלת הראשונה שלה, כיקירת העיר בתחום החברתי.
בשנת 2005 בחר המגזין 'דה מרקר', בשבי קורזן, מנהלת העמותה מאז שנת 2004, כאחת מעשרת האנשים שהשפיעו לטובה על ישראל.
בשנת 2007 הוענק לעמותה אות מופת על פעילות חברתית מטעם כנס שדרות לחברה. בשנת 2008 העניקה לשכת עורכי הדין בישראל לעו"ד נעמי לבנקרון, היועצת המשפטית הראשונה של 'המוקד', את 'אות נשים במשפט', כהוקרה על פעילותה המשפטית הענפה בתחום הסחר בנשים למטרות זנות.
בשנת 2009 הוענק לעמותה עיטור ממלכתי על פעילותה במאבק בסחר בבני אדם בטקס שנערך בבית נשיא המדינה.

"...עובדי ומתנדבי 'מוקד סיוע לעובדים זרים', שבאכפתיות ובמסירות אין-קץ הבאתם קצת אור לעולמם החשוך של זרים מנוּצלים. העמדתם אותם על זכויותיהם. רבתֶם את ריבם בפני הרשויות וגאלתֵם אותם ממצוקתם... מדינת ישראל מתברכת בכם".
נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, בנאום הענקת עיטור ממלכתי ל'מוקד' על מאבק בסחר בבני אדם, 29/03/2009



בעשור השנים שחלף...
סייענו ללמעלה מ- 45,000 מהגרים, פליטים וקורבנות סחר בבני אדם במסגרת 'הקו החם' ובמסגרת ביקורי הכלא שערכנו.
יזמנו והשתתפנו בהגשה של עשרות עתירות לבתי המשפט השונים.
הפכנו לאורחים קבועים בישיבות של וועדות כנסת, בפרט אלה של הוועדה העוסקת בעובדים הזרים ובאלה של הוועדה למאבק בסחר בנשים, שבראשה עמדה ח"כ זהבה גלאון. נציגי 'המוקד' היו מקור מידע מהימן ועדכני על מהגרי עבודה, קורבנות הסחר בבני האדם והפליטים, הם יזמו דיונים והציעו פתרונות. פעילות זו הניבה שינויי מדיניות רבים.
הבאנו וסייענו לפרסום של קרוב ל-2000 כתבות בכלי התקשורת השונים: למעלה מ-980 כתבות בנושא מהגרי עבודה, למעלה מ-400 כתבות בנושא סחר בבני אדם, ולמעלה מ-560 כתבות בנושא פליטים.
קיימנו למעלה מ-700 סדנאות והרצאות ברחבי הארץ לקהל מגוון של יותר מ- 24,000 אנשים: תלמידים, חיילים, שוטרים, משפטנים ועובדי רשויות המדינה.
ערכנו עשרות אירועי תרבות ואומנות, הפגנות וכנסים על מנת ליצור ולהעלות מודעות ציבורית בנושאים בהם אנו עוסקים.
ערכנו כ-20 מחקרים ופרסמנו עוד עשרות ניירות עמדה בנושאי הגירה, פליטות וסחר בבני אדם, אשר הוצגו בפני אנשי רשויות המדינה במטרה לקדם שינויי מדיניות.
טיפחנו שיתופי פעולה עם פקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ במטרה להשפיע על עורכי הדין לעתיד, ויצרנו קשרי עבודה עם ארגוני זכויות אדם בישראל ובעולם כולו.
גייסנו כ-150 מתנדבים השותפים לפעילותינו: כ- 50 מתנדבים מאיישים את 'הקו החם' ועורכים ביקורים בבתי כלא; 15 מתנדבים מסייעים לנפגעי סחר בבני אדם; 20 מתנדבים מסייעים בתרגום משפות שונות; 15 מתנדבים מעבירים סדנאות והרצאות; כ- 50 מתנדבים מסייעים בדרכים שונות כגון כתיבה וארגון אירועים ציבוריים.

"ההתנדבות שלי ב'מוקד' הייתה מאתגרת, אך ולמדתי ממנה להתמודד עם רשויות ולעבוד עם אנשים במצוקה. ההתנדבות אפשרה לי להתנסות ולשנות – היא הראתה לי איך יכול 'האדם הקטן' להשפיע..."
אייל גולדשטיין, מתנדב שירות לאומי.

"במהלך שמונה השנים שבהם אני מתנדבת בארגון, 'מוקד סיוע לעובדים זרים' הפך למשפחה נוספת עבורי. יצרתי קשרים אישיים נפלאים עם עובדי ומתנדבי הארגון, ואף עם עשרות גברים ונשים מרחבי העולם..."
אלן קוחלי, מתנדבת וחברת הוועד המנהל.

אין תגובות:

פרסום תגובה