‏הצגת רשומות עם תוויות קטינים לא מלווים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קטינים לא מלווים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 7 באוגוסט 2010

אפילו מדינת ישראל כבר מבינה שמקומם של ילדים פליטים אינו בכלא


ב - 11 ביולי 2010 פרסם משרד המשפטים הישראלי נוהל חדש לטיפול בקטינים לא מלווים, אותם ילדים פליטים שרובם הגיעו בגפם מאריתריאה, אתיופיה וסודן, לאחר שאיבדו שם את הוריהם, מלחמות, רצח עם , רעב ומחלות.

הנוהל הנו תוצאה של מאבק ארוך וממושך של ארגוני זכויות האדם, מאבק שהחל בעתירות משפטיות נגד מעצרם וגירושם של קטינים לא מלווים, עתירות שלווו בכתבות רבות באמצעיי התקשורת השונים וגררו אף דיונים בוועדות הכנסת. בשנה האחרונה, ניסו הארגונים לקדם את זכויותיהם שת הקטינים הכלואים גם באמצעות הצעת חוק שנכתבה על ידי עו"ד יונתן ברמן מ"מוקד סיוע לעובדים זרים" ועו"ד עודד פלר מ"האגודה לזכויות האזרח בישראל".  הצעת החוק הונחה על ידי חברי הכנסת ניצן הורוביץ ודני דנון שהנו גם יו"ר וועדת הכנסת לזכויות הילד וח"כים נוספים חתמו עליה. ההצעה גובשה על רקע מעצרם הממושך וחסר התכלית והתוחלת של ילדים בבית סוהר בניהול שב"ס. הקו המנחה היה שילדים שאינם אזרחים ישראלים ומגיעים לישראל בניגוד לחוק, חייבים להיעצר ולבלות בכלא בטרם יימצא עבורם פתרון הולם, גם אם אין כל אפשרות לגרשם מהארץ.
נטע רוזנטל, מתנדבת מסורה של המוקד שהתגייסה לקידום הצעת החוק, הצליחה להביא לקיומן של שלוש ישיבות בוועדה לזכויות הילד בנושא זה, לקיומן של פגישות וישיבות עם הפקידים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, ובשיתוף פעולה עם נציגי ארגוני זכויות האדם וחברי הכנסת הורוביץ ודנון, לתיקונו ופרסומו של הנוהל הנוכחי. במקביל לקידומה של הצעת החוק, הגישה הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים הישראלי עתירה נגד החזקתם של הקטינים במעצר, עתירה שאף היא גררה עניין תקשורתי רב וסייעה לקידומו של הנוהל המתוקן. 


גם על פי הנוהל החדש ילדים ימשיכו להיעצר בבתי כלא עם הגיעם ארצה, אך שחרורם המהיר של הקטנים שבהם מובטח. מאופן ניסוחו של הנוהל ניכר שאף אם טרם נמצא פתרון הולם ומיידי מחוץ לכתלי הכלא עבור ילדים פליטים המגיעים בגפם, רשויות מדינת ישראל מכירות בכך שמקומם של ילדים אלו אינו מאחורי סורג ובריח. 

עיקרי הנוהל המתוקן:
ילדים מתחת לגיל 12: יועברו ללא דיחוי לטיפול רשויות הרווחה וישובצו במשפחות אומנה ולא יוחזקו עוד במעצר, גם לא במתקני צה"ל.


ילדים בגילאי 12 - 14: יושמו במסגרת חינוכית של משרד החינוך (פנימיות) במידת האפשר תוך שלושה שבועות. 


ילדים בגילאי 14 - 16: יועברו למתקן משמורת ויישארו שם עד שלושה שבועות אם ניתן לגרשם תוך שלושה שבועות. אם לא - יוחזקו במתקן המשמורת רק עד כמה שנדרש לצורך קביעת גילם ואיתור משמורן.

ילדים בגילאי 16 - 18: יועברו לידי אפוטרופוסים או משמורנים מן הקהילה לכשיימצאו כאלו.
הבעיה המרכזית בנוהל החדש נוגעת לילדים בגילאים 16-18. כפי שצויין, על פי הנוהל החדש, הם לא יועברו לפנימיות, אלא רק למשמורנים בקהילה. מניסיוננו הרב, מעטים הנערים שמצליחים לאתר משמורנים שיסכימו לפרנסם ולא ברור על פי הנוהל מה יעלה בגורלם של אלו שלא יימצא להם אפוטרופוס. הנוהל מאפשר את מעצרם ל - 60 יום ובנוסף, מאפשר לראש אגף זרים ברשות ההגירה להאריך את מעצרם מידי שבעה ימים באם לא יימצא להם אפוטרופוס ראוי.

יש לברך על ההתקדמות ביחסה של מדינת ישראל לילדים שהגורל כה התאכזר אליהם ולקוות שבעתיד הקרוב לא נאלץ להמשיך ולפגוש בהם כלואים מאחורי סורג ובריח.




יום ראשון, 9 במאי 2010

עד מתי יוחזקו קטינים לא מלווים בכלא ?

ביום שלישי, 04.05.2010, נערך בכנסת דיון נוסף בוועדה לזכויות הילד בנושא מעצרם המתמשך של קטינים לא מלווים בכלא גבעון. מדובר בנערים בני 13 עד 18 שחלקם אף אינם יודעים את גילם המדוייק שכן הוריהם נהרגו בטרם הספיקו לברר זאת. מרבית הנערים איבדו את הוריהם במלחמות באפריקה, חצו מדבריות, הלכו ברגל אלפי קילומטרים עד שהגיעו לישראל בתקווה למצוא בה מקלט. בדיון שהתקיים באותה וועדה חמישה חודשים קודם לכן, ביום 25.11.2009, קרא יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון, לשחרר באופן מיידי את הקטינים הכלואים. כ - 25 מהם אכן שוחררו במהלך החודשים שחלפו לפנימיות ולמשמורנים, אך השאר וכן קטינים שחצו בחמשת החודשים האחרונים את הגבול, נותרו כלואים. בראשית חודש מרץ 2010 ניתן צו על תנאי בעתירה שהגישה הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים נגד החזקתם של קטינים בכלא גבעון, ורשויות המדינה נדרשו לנמק לבית המשפט בתוך 45 ימים מדוע הילדים לא יוחזקו במתקן שאינו בית סוהר.

מיד לאחר הדיון, הכריזה כותרת עיתון "הארץ" משום מה "בעקבות הפרסום ב"הארץ" על תנאי הכליאה של ילדי פליטים, השר לביטחון פנים הורה לסגור אגף שבו הוחזקו". אכן נמסר בישיבת הוועדה שהוחלט על סגירת אגף הקטינים בכלא גבעון אך משנעשה ניסיון לברר מתי בדיוק ייסגר האגף, הבהירה נציגת השב"ס שרק לאחר שיועבר תקציב לפתיחת כלא אחר שיחליף אותו: כלא מיכ"ל בחדרה. משמעות הדבר: אין עדיין כל תאריך לסגירתו של אגף הקטינים בכלא גבעון וגם לאחר שייסגר, הילדים פשוט יועברו לכלא אחר, שהתנאים בו סבירים יותר. המדינה גם אינה ממהרת להשיב לדרישת בג"צ וביקשה הארכה לאחר שנמנעה מלנמק תוך 45 יום את החלטתה לכלוא ילדים בגבעון.

אך לא רק בכלא גבעון כלואים ילדים. בכלא סהרונים שעל גבול מצרים כלואים גם כן ילדים לא מלווים בתנאים הרבה יותר קשים, באוהלי בד, ואף מבלי שיופרדו מהעצורים הבוגרים במקום, כפי שמחייב החוק. נציגי הלשכה לסיוע משפטי שסיירו במקום, סיפרו לוועדה שראו גם עצורים שהנם משוכנעים שהם קטינים, אך כלל לא היו רשומים כקטינים. בעוד ח"כ דנון מתרעם כל כך ש - 47 קטינים כלואים בכלא גבעון, אף אחד לא יודע כמה קטינים כלואים בניגוד לחוק בכלא סהרונים.

פעם, אפשר היה לבדוק זאת. מתנדבי "מוקד סיוע לעובדים זרים" היו מבקרים באופן קבוע בכלא סהרונים, נכנסים לאגפים השונים, משוחחים עם כל העצורים ומאתרים ילדים ועצורים הסובלים מבעיות מיוחדות. מאז הגישו ארגוני זכויות האדם עתירה נגד תנאי מעצר ילדים בסהרונים, בחודש ינואר 2008, נמנעת כניסת המתנדבים לתוך אגפי כלא סהרונים. הם ממשיכים להגיע לכלא פעמיים בשבוע עם רשימות של עשרות עצורים אותם ברצונם לראות, אך רק לעיתים נדירות מצליחים הם לפגוש יותר משישה - שבעה עצורים, וזאת משום שהסוהרים אינם מספיקים להוציא מהאגפים עצורים נוספים בכל ביקור. כיוון שלמתנדבי המוקד אין עוד גישה לכלל העצורים בסהרונים, אין באפשרותם לדעת כמה קטינים מצויים במקום: קטינים הכלואים עם עצורים בוגרים שעלולים לפגוע בהם, קטינים שנמנעת מהם הגישה לחינוך למרות שהם זכאים לו על פי חוק וקטינים שדבר כליאתם כלל אינו מדווח לאנשי הלשכה לסיוע משפטי.

שירות בתי הסוהר עושה כמיטב יכולתו לטפל בילדים בכלא גבעון, ואולם אין בכך לשנות את העובדה שמקומם של הילדים אינו בכלא, ולא בטיפול שב"ס: לא בכלא סהרונים, לא בכלא גבעון ואפילו לא בכלא מיכ"ל משופר התנאים.

* יש לדרוש מרשות ההגירה לשחרר באופן מיידי את הילדים לפנימיות או למשמורנים
* יש לקדם את הצעת חוק איסור מאסר ילדים שיזמו חברי הכנסת ניצן הורוביץ ודני דנון
* עד שתתקבל הצעת החוק, יש לקבוע בנהלים שקטינים לא יכלאו עוד