יום שני, 3 בינואר 2011

מדיניות ההתעמרות של רשות ההגירה בפליטים

לפני למעלה מחודש, ללא כל הודעה מוקדמת, הפסיקה "היחידה למיון וזיהוי מסתננים" של רשות ההגירה הממוקמת בלוד לפעול. המשרדים נסגרו ולא נמסרה כל הודעה למאות הפליטים שהמשיכו להגיע לשם , יום אחרי יום, מקווים לזכות באיזה מסמך שיאפשר להם לעבוד לפרנסתם.




פליטים המגיעים לישראל ומשתחררים מבית הסוהר, חייבים לעבור במשרדי היחידה בלוד על מנת לזכות במסמך "שחרור בתנאים מגבילים". אותו מסמך אמנם אינו מאפשר להם לעבוד כחוק, אך בזכות הבטחת אנשי רשות ההגירה שלא לאכוף את החוק על מעסיקיהם, הוא בכל זאת מאפשר להם לעיתים למצוא בדוחק מקום עבודה. מידי חודש או שלושה חודשים, עליהם להאריך את תוקפו של המסמך ולעמוד בתורות הארוכים פעם נוספת. פליטים רבים אחרים לא מצליחים לשכנע את אנשי הרשות שהם אכן אריתראים או סודנים ולכן מוזמנים מידי כמה ימים, ממתינים בתור בשמש או בקור מבוקר עד ערב, ואז מקבלים הזמנה לשבוע לאחר מכן. בנוסף, מוזמנים למקום פליטים לראיונות זיהוי. כל אלו, הביאו לכך שמידי יום בשנתיים וחצי שחלפו מאז הוקמה היחידה, עמדו בכניסה למשרדים מאות פליטים מתוסכלים ולעיתים גם נשים, ילדים ותינוקות. התורות הארוכים, הביאו לכך שרבים מהם בחרו לבלות את הלילה בחצרות הבתים ליד המשרד על מנת להבטיח את מקומם בתור לפנות בוקר ואולי לזכות במסמך הנכסף ביום המחרת.



תושבי לוד התקוממו ובצדק, המשרדים נסגרו ואילו לפניות הפליטים או לפניות ארגוני זכויות האדם המסייעים להם לא טרחו ברשות ההגירה להשיב. פליטים רבים לא יכלו למצוא עבודה ללא כל מסמך מזהה נאלצו לישון ברחובות ובגנים ציבוריים, אך אנשי רשות ההגירה לא התרגשו מכך.



בסוף שבוע שעבר התבשרנו כי בתחילת ינואר ייפתחו המשרדים בלוד. הודענו על כך לקהילות הפליטים. סודנים ואריתראים המתגוררים בערד ובאילת, לוו כספים למימון הנסיעה מחבריהם, מבטיחים להחזיר לאחר שישיגו את המסמך ויוכלו לעבוד. רבים יצאו לדרך במהלך סוף השבוע, מוותרים על חגיגות סוף השנה האזרחית. ברי המזל ישנו בדירות חברים בתל אביב, אחרים ישנו בגינת לוינסקי וכולם יצאו לפנות בוקר בדרך ללוד. למעלה ממאתיים פליטים הגיעו אתמול למשרדי היחידה והמתינו. אחרי הצהריים יצא אליהם פקיד והורה לסודנים לעזוב את המקום ולחזור לאחר מספר ימים. כמה ימים ? לא ברור. היו אריתראים שהצליחו להשיג אתמול את המסמך הנכסף. רבים אחרים נאלצו לחזור בערב לביתם במפח נפש.



הבוקר, שוב התייצבו המוני פליטים במקום. עוד בבוקר דיווחו מספר פליטים שיצאו אליהם פקידים ונאמר להם שסודנים ואריתראים לא יתקבלו היום. פליטים אחרים טוענים שנאמר להם שהוחלט שסודנים ואריתראים לא יקבלו עוד מסמכים כלל. לא ברור מה אמרו הפקידים ומה הבינו הפליטים, אבל עובדה היא שקבוצת פליטים אריתראים ש"מוקד סיוע לעובדים זרים" ליווה טלפונית במהלך כל היום, שהו במקום ברציפות משש בבוקר ועד חמש וחצי בערב ואף לא אחד מהם התקבל במשרדי היחידה.



דוברת הרשות, סבין חדד, עשתה כמיטב יכולתה לסייע, ודיווחה שהמשרד תפקד ואף היה במקום מתורגמן לשפה הטיגרינית. במשרדי היחידה לא הייתה כל היום תשובה טלפונית. לא ברור כיצד סבורים ברשות ההגירה שניתן לתפקד עם מתורגמן בודד לטיגרינית, אך מדברי הפליטים עולה שגם אותו מתורגמן בודד לא מצא לנכון להכניס למשרדו אף לא אחד מהמוני האריתראים שהמתינו כל היום בחוץ.



אין ספק שידי עובדי היחידה למיון וזיהוי "מסתננים" ימלאו עבודה גם אם יעשו עבודתם נאמנה וזאת משום שעליהם לזהות בחודשים האחרונים כאלף מבקשי מקלט חדשים מידי חודש. ניתן היה להקל על עבודתם של הפקידים ועל מצוקת הפליטים אם היו נקבעים ימים קבועים בשבוע לפליטים סודנים, ימים נפרדים לפליטים אריתראים וימים אחרים למבקשי מקלט ממדינות אחרות. לו היו טורחים פקידי הרשות לעשות זאת, לא היו המוני פליטים נאלצים לנדוד מקצוות ארץ, לישון ברחובות לוד ותל אביב ולחזור לביתם מבלי שזכו להתקבל במשרדי היחידה.



מדוע אם כן מתעקשים ברשות ההגירה לשמור על המצב הקיים ? מדוע הנם מתעקשים להבטיח שמידי יום, לפנות בוקר, יתייצבו מאות פליטים בתור צפוף ובלתי נסבל ?



קשה להשתחרר מהמחשבה שכל זה נועד רק על מנת להבטיח שאותם פליטים יסבלו מספיק על מנת שלא יעזו להתקשר לחבריהם ולהציע להם לבוא גם כן לארץ הקודש.

אין תגובות:

פרסום תגובה