פוליטיקאים מזמרים למען ילדי מהגרי העבודה

בתמונות:

1. אורלי וילנאי, גיא מרוז ועברי לידר

2. אורלי וילנאי, מוטי קירשנבאום, ח"כ כרמל שאמה, גיא מרוז, השר אבישי ברוורמן
3. ח"כ כרמל שאמה, הילדה ג'נאלה וכתב הערוץ הראשון רותם אברוצקי

4. כתבת ויי בעשר עם ח"כ איתן כבל והילד בן השמונה, אילן

יום שני בערב, התאספו להם פוליטיקאים, חברי כנסת ושרים בעבר ובהווה, על מנת להקליט שיר למען ילדיהם של מהגרי העבודה. בין הפוליטיקאים המזמרים נצפו: ניצן הורוביץ, אופיר פינס, יוסי שריד, יעל דיין, איתן כבל, אורית נוקד, כרמל שאמה, אילן גילאון, דב חנין ואבישי ברוורמן. אליהם הצטרפו גם אנשי תקשורת כגדעון לוי, בילי מוסקונה לרמן, עימנואל רוזן, מוטי קירשנבאום. על המקהלה כולה ניצחו אורלי וילנאי וגיא מרוז שיזמו את הפקת השיר, יובל אלבשן שכתב את מילותיו המרגשות ועברי לידר, שלקח על עצמו את המשימה המאתגרת של עריכת קולות הפוליטיקאים המזמרים והפקת יצירה שתהיה דומה לשיר.

מקהלת הילדים של בית ספר ביאליק רוגוזין שרה את השיר באותו בבוקר, ועל רקע קולותיהם הדקיקים שרו הערב חברי הכנסת. ילדי מהגרי עבודה שבאו לחזות בפלא, לא הכירו את חברי הכנסת המזמרים אבל התרגשו ממילות השיר ומהעניין שגילו בהן המצלמות הרבות מסביב.

אופיר פינס, מי שהיה שר הפנים בתקופה בה אושר ההסדר הראשון למתן מעמד לילדי הזרים, אמר למיקרופון: "מי שנולד בארצות הברית הוא אמריקאי. מי שנולד בישראל הוא ישראלי. לא זר ולא בטיח. אחד משלנו. כמוני. כמוך. בדיוק."

ח"כ כרמל שאמה ממפלגת הליכוד, הכריז על רקע קולות הילדים מבית ספר ביאליק רוגוזין: "אין ילדים זרים ! הילדים האלו נולדו כאן והם צריכים לחיות כאן ואנו צריכים לעזור להם לעשות זאת!"

ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה שאל את אילן, שנולד בישראל לפני שמונה שנים למהגרת מקולומביה, למה הוא יתחפש השנה ולאחר ששמע את התשובה, הפגין בקיאות רבה בעלילות בוב ספוג המרובע.

וכך זה נשמע ב"וואלה"

והרי מילות השיר:

הבָּית שֶלי, הבית שֶלךָ / יובל אלבשן

בסוף הכיכר, תחת שלט גדול מתקבצים לאיטם ילדי האתמול

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

הם קצת משחקים, כמו ילדי השכונה בגוּמִי, תוֹפֵסֶת, רוֹפֵא וְחוֹלָה

בלי כסף, בלי תואר, בלי כבוד, בלי הדר נבוכים למראה, חרדים למחר

סיני קטן וילדה תורכייה ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

לאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה שחולמת רק איך תשרת בצבא

ההורים לא דוברים את אותה השפה אך כולם כואבים את אותה השפלה

הם היו זועקים, אם היה להם כוח הם היו נמלטים, לו היה לאן לברוח

סיני קטן וילדה תורכייה ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

ולאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה שחולמת רק איך תשרת בצבא

סיני קטן וילדה תורכייה, ניגרי סמוק ומולדבית יפה
ותאילנדי אחד שזרע כאן חיטה עם שאר הילדים של בוני המדינה.

מתקבצים לאיטם ... שאיש לא יֵדע,
שזהו ביתם, גם אם באו בגניבה

ואם לא תיגש ,ואם לא תביט הם כולם יגורשו ואיתם – הֶעָתִיד

כי זה לא רק ביתם שקורס בפינה זה הבָּית שֶלִי ושֶלךָ

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

נֶפַּאלית אחת שרוצה רק צבא ותאילנדי שפוף מבוני המדינה

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

ומולדבית אחת, מדברת עברית ואחד מפרו, לא מבין ספרדית

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

פיליפינית צוחקת, היא מלכת השכונה וסרי לנקי צעיר, מאוהב בה נורא.

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה

מולדבית, סרי לנקי, ואחד מפרו הם כולם משלנו, אם לא תתעלמו