יום שישי, 19 בפברואר 2010

בחזרה למצרים

ביום שבת, 19 בדצמבר 2009, פרסמה סוכנות הידיעות "רוייטרס" מצרים ידיעה בזו הלשון: "מקורות ביטחוניים מסרו שהמשטרה המצרית ירתה למוות בשני אפריקאים שניסו להבריח את הגבול ממצרים לישראל ביום שישי". אחד האפריקאים ההרוגים זוהה כבחיט נוריהן עבדאללה, בן 22. כתבה אחרת, שפורסמה בערבית באתר אינטרנט חדשותי בסודן ציינה אף היא את זהותו של בחיט כאחד ההרוגים ואף ידעה להוסיף שהחיילים המצרים ירו חמישה כדורים בראשו. מכר שהאזין לרדיו, סיפר שגם אחת מתחנות הרדיו הישראליות דיווחה בקצרה על האירוע. עם זאת, בישראל צוין ששני אפריקאים נורו דווקא על ידי חיילי צה"ל ולא על ידי המצרים, כשניסו להבריח את הגבול ממצרים לישראל ליד מעבר רפיח.


נראה שאמצעיי התקשורת בישראל, שלא גילו עניין רב באירוע, לא בדקו את העובדות. המצרים נוטים לפרסם ידיעות אודות הפליטים שהנם הורגים על הגבול או מצליחים לתפוס חיים ולגרש, משום שכך הנם מוכיחים את מאמציהם למנוע כניסת פליטים לישראל ומרתיעים פליטים ששוקלים לנסות גם כן לעבור את הגבול למרות הסכנה. מעדויות חיילי צה"ל בגבול עולה שמסיבות אלו, נוטים המצרים גם להכריז על פליטים שצה"ל גירש אליהם, כאילו לכדו אותם בכוחות עצמם בעודם מנסים לחצות את הגבול. עם זאת, זהו המקרה הראשון למיטב ידיעתנו, בו מפרסמים המצרים את דבר הריגתם של פליטים שניסו לחזור מישראל למצרים.

קהילת הפליטים מדרפור שמנסה למצוא מקלט בישראל גילתה עניין רב ביותר באירוע, שכן אותו בחיט, שנורה למוות על ידי חיילי צה"ל או אולי על ידי חיילי מצרים (תלוי לאיזו גרסא נבחר להאמין) הנו אחד מבני הקהילה. בחיט היה בן שבט הזגאווה, ניצול רצח העם בדרפור שהצליח להימלט לישראל לפני למעלה משנתיים.


חברי הקהילה בישראל טוענים שההרוג השני, אף הוא ניצול רצח העם בדרפור, בן שבט המסליט בשם עבדל עזיז שעזב את עבודתו במלון "הנסיכה" באילת לפני כשלושה שבועות והיה מיודד עם בחיט.
מעדויות חבריהם עולה ששני הפליטים הגיעו לישראל בקיץ 2007, מעט לפני שראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, הכריז על בימת הכנסת את אותה הכרזה אומללה: "האו"ם החליט ! יש 498 פליטים מדרפור וכל השאר מסתנני עבודה!" ארבעה חודשים לאחר מכן, בעקבות החלטת הממשלה להעניק מעמד של תושב ארעי ל – 498 פליטים מדרפור שהגיעו לישראל עד ספטמבר 2007, הזמין משרד הפנים 452 ממבקשי מקלט מדרפור לקבל תעודות זהות של תושב ארעי. בחיט ועבדל עזיז היו אמורים להיות ביניהם. הם לא היו. חבריהם, דרפורים שהגיעו יחד עמם לישראל קיבלו תעודה. גם חברים מדרפור שהגיעו הרבה אחריהם קיבלו תעודה. אבל השניים, שכמו רבים אחרים הלכו למשרד הפנים פעם אחר פעם בניסיון לזכות בתעודת הזהות הנכספת, נדחו בלך ושוב.

למרות זאת, ועל אף שבמהלך השנתיים האחרונות משרד הפנים הקפיד שלא להעניק להם אשרות עבודה, השתלב עבדלעזיז בעבודה במלון "הנסיכה" באילת. בחיט, בזכות חברים מסורים, הצליח למצוא מקום עבודה במפעל ביבנה. לפני כשמונה חודשים, עבר בחיט עם חבר לתל אביב והחל לעבוד בשטיפת כלים במסעדת "ג'ירף". לדברי חבריו, בחיט אהב את המסעדה ותנאיי עבודתו בה.
אז מה הניע אותם לחזור על המסע המסוכן במדבר?


אשתו של עבדלעזיז ושני ילדיו נותרו במצרים במצב קשה ביותר. הידיעות על הירי המסיבי של המצרים בפליטים בגבול לא הניחו לעבדלעזיז לאפשר לאשתו לצאת למסע המסוכן. לו הייתה מדינת ישראל ממלאת אחר התחייבויותיה הבינלאומיות, יש להניח שעבדלעזיז היה זוכה במעמד פליט ואולי אף מצליח להביא את אשתו וילדיו הקטנים לישראל באופן חוקי. אך מדינת ישראל אינה בודקת כלל את בקשותיהם של פליטים מסודן ולכן עבדלעזיז לא יכול היה לזכות במעמד פליט. חבריו מספרים שפנה לשגרירות המצרים וניסה לקבל אשרת כניסה למצרים. בקשתו נדחתה.
בחיט, מספרים חבריו, לא יכול היה לשאת עוד את הפחד מהיעדר מעמד חוקי ואת חוסר האמונה בסיכוייו לזכות במעמד שכזה בעתיד. הוא רצה לחזור לאפריקה, למחנות הפליטים בצ'אד, שם נמצאים קרובי משפחתו.


למרות הדיווח בישראל שחיילי צה"ל הם שירו למוות בפליטי רצח העם, לא נשמע כל דיווח על חקירת המקרה בניסיון לבחון אם ניתן היה למנוע את מותם. עם זאת, יש להניח שמותם, כמו גם חזרתם למצרים, היו נמנעים לו הייתה מדינת ישראל ממלאת אחר הוראות האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים אשר עליה חתמה.

יום שני, 15 בפברואר 2010

פוליטיקאים מזמרים למען ילדי מהגרי העבודה






















בתמונות:
1. אורלי וילנאי, גיא מרוז ועברי לידר
2. אורלי וילנאי, מוטי קירשנבאום, ח"כ כרמל שאמה, גיא מרוז, השר אבישי ברוורמן
3. ח"כ כרמל שאמה, הילדה ג'נאלה וכתב הערוץ הראשון רותם אברוצקי
4. כתבת ויי בעשר עם ח"כ איתן כבל והילד בן השמונה, אילן

יום שני בערב, התאספו להם פוליטיקאים, חברי כנסת ושרים בעבר ובהווה, על מנת להקליט שיר למען ילדיהם של מהגרי העבודה. בין הפוליטיקאים המזמרים נצפו: ניצן הורוביץ, אופיר פינס, יוסי שריד, יעל דיין, איתן כבל, אורית נוקד, כרמל שאמה, אילן גילאון, דב חנין ואבישי ברוורמן. אליהם הצטרפו גם אנשי תקשורת כגדעון לוי, בילי מוסקונה לרמן, עימנואל רוזן, מוטי קירשנבאום. על המקהלה כולה ניצחו אורלי וילנאי וגיא מרוז שיזמו את הפקת השיר, יובל אלבשן שכתב את מילותיו המרגשות ועברי לידר, שלקח על עצמו את המשימה המאתגרת של עריכת קולות הפוליטיקאים המזמרים והפקת יצירה שתהיה דומה לשיר.


מקהלת הילדים של בית ספר ביאליק רוגוזין שרה את השיר באותו בבוקר, ועל רקע קולותיהם הדקיקים שרו הערב חברי הכנסת. ילדי מהגרי עבודה שבאו לחזות בפלא, לא הכירו את חברי הכנסת המזמרים אבל התרגשו ממילות השיר ומהעניין שגילו בהן המצלמות הרבות מסביב.


אופיר פינס, מי שהיה שר הפנים בתקופה בה אושר ההסדר הראשון למתן מעמד לילדי הזרים, אמר למיקרופון: "מי שנולד בארצות הברית הוא אמריקאי. מי שנולד בישראל הוא ישראלי. לא זר ולא בטיח. אחד משלנו. כמוני. כמוך. בדיוק."


ח"כ כרמל שאמה ממפלגת הליכוד, הכריז על רקע קולות הילדים מבית ספר ביאליק רוגוזין: "אין ילדים זרים ! הילדים האלו נולדו כאן והם צריכים לחיות כאן ואנו צריכים לעזור להם לעשות זאת!"


ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה שאל את אילן, שנולד בישראל לפני שמונה שנים למהגרת מקולומביה, למה הוא יתחפש השנה ולאחר ששמע את התשובה, הפגין בקיאות רבה בעלילות בוב ספוג המרובע.
וכך זה נשמע ב"וואלה"

והרי מילות השיר:


הבָּית שֶלי, הבית שֶלךָ / יובל אלבשן


בסוף הכיכר, תחת שלט גדול מתקבצים לאיטם ילדי האתמול
סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

הם קצת משחקים, כמו ילדי השכונה בגוּמִי, תוֹפֵסֶת, רוֹפֵא וְחוֹלָה
בלי כסף, בלי תואר, בלי כבוד, בלי הדר נבוכים למראה, חרדים למחר

סיני קטן וילדה תורכייה ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה
לאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה שחולמת רק איך תשרת בצבא

ההורים לא דוברים את אותה השפה אך כולם כואבים את אותה השפלה
הם היו זועקים, אם היה להם כוח הם היו נמלטים, לו היה לאן לברוח
סיני קטן וילדה תורכייה ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה
ולאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה שחולמת רק איך תשרת בצבא
סיני קטן וילדה תורכייה, ניגרי סמוק ומולדבית יפה
ותאילנדי אחד שזרע כאן חיטה עם שאר הילדים של בוני המדינה.

מתקבצים לאיטם ... שאיש לא יֵדע,
שזהו ביתם, גם אם באו בגניבה

ואם לא תיגש ,ואם לא תביט הם כולם יגורשו ואיתם – הֶעָתִיד
כי זה לא רק ביתם שקורס בפינה זה הבָּית שֶלִי ושֶלךָ

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה
נֶפַּאלית אחת שרוצה רק צבא ותאילנדי שפוף מבוני המדינה

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה
ומולדבית אחת, מדברת עברית ואחד מפרו, לא מבין ספרדית

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה
פיליפינית צוחקת, היא מלכת השכונה וסרי לנקי צעיר, מאוהב בה נורא.

סיני קטן, וילדה תורכייה ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה
מולדבית, סרי לנקי, ואחד מפרו הם כולם משלנו, אם לא תתעלמו



































יום שלישי, 2 בפברואר 2010

דו"ח: ממשלת ישראל משקרת לציבור בעניין הפליטים

האגודה לזכויות האזרח בישראל ● אמנסטי אינטרנשיונל● א.ס.ף. - ארגון סיוע לפליטים
● מוקד סיוע לעובדים זרים● המרכז לקידום פליטים אפריקאים
● המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת
● קו לעובד ● רופאים לזכויות אדם
דו"ח: ממשלת ישראל משקרת לציבור בעניין הפליטים כדי להעביר את חוק ההסתננות
במסיבת עיתונאים שקיימה היום (2.2) קואליציית ארגוני הסיוע לפליטים ומבקשי מקלט, נחשף דו"ח מיוחד בו מוכח, כי ממשלת ישראל והעומד בראשה מפחידים את הציבור הישראלי בשקרים על מנת למנוע ממבקשי מקלט סודאנים ואריתראים לקבל מקלט בישראל.
מצורפים:
הדו"ח המלא בעברית ובאנגלית.
המצגת המלאה שהוצגה במסיבת העיתונאים.