יום שבת, 30 בינואר 2010

שלושה תינוקות ותהום פעורה ביניהם


בפגייה שבבית חולים "איכילוב" בתל אביב שוכבים זה לצד זה באינקובטורים זהים שלושה תינוקות. במבט ראשון, התינוקות דומים, תינוקות חמודים קטנטנים שנולדו טרם זמנם, אך רב ההבדל ביניהם.

שניים מהשלושה הם תאומים שנולדו טרם זמנם לעובד מדינה ישראלי. השלישי, הנו בנה של מהגרת עבודה מדרום אמריקה, שהגיעה כתיירת לפני שמונה שנים ונשארה לעבוד בישראל ללא אשרה.

עובד המדינה מודאג, יש להניח, ממשקלם הנמוך של ילדיו ומקווה שלא יחולו סיבוכים בריאותיים שכה שכיחים אצל פגים. אם יחולו סיבוכים, חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח שמדינת ישראל תממן את הטיפול בתאומים. גם את אלפי השקלים ליום, עלות שהייתם בפגייה, מממנת מדינת ישראל.

גם האם מדרום אמריקה מודאגת ממצב בריאותו של בנה, אך דאגה זו רק מצטרפת למספר דאגות גדולות לא פחות: הדאגה בכל פעם שפקידות רישום היולדות מתקשרות אליה על מנת לברר מתי תבוא להשלים את תשלום חובה לבית החולים. במהלך ההיריון הובהלה האישה מספר פעמים לבית החולים כשהיא סובלת מצירים קשים. בהיעדר ביטוח בריאות, כל אשפוז גרר אחריו חוב של אלפי שקלים. האישה שילמה כמה מאות שקלים על החשבון, אך בהיעדר הכנסה ובהיעדר מעמד חוקי שמאפשר אבטחת הכנסה ותשלומים מביטוח לאומי, אין באפשרותה לעמוד בתשלום החוב בתקופה זו של חייה. כל יום שהייה בפגייה מוסיף אלפי שקלים לחוב. דאגה נוספת הנה הדאגה לתשלום דמי השכירות לחדרון הקטן שעבור הזכות להתגורר בו היא משלמת 1500 ₪ בחודש. ועוד דאגה היא הדאגה למקום עבודה. מי ירצה להעסיק אותה ? אישה לאחר לידה ללא אשרת עבודה, כשראש הממשלה מכריז על העסקת נשים כמותה כפשע בל יסולח שקנס כבד בצידו.

לא תמיד היה מצבה של האישה כה קשה. בשמונה השנים האחרונות היא עסקה בעבודות ניקיון בבתיהם של אזרחים ישראלים אמידים ומרוצים ששילמו לה שלושים, ארבעים ואפילו חמישים שקלים לשעת עבודה. האישה, עבדה בחריצות כל השנים ופרנסה בכבוד את משפחתה. משום שעבדה ללא אשרה חוקית, לא יכלו מעסיקיה לשלם עבורה תשלומי ביטוח בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אמנם החוק חייב אותם לבטח את האישה בביטוח בריאות פרטי, אך כפי שהתעלמו מהחוק כשבחרו להעסיק אותה ללא אשרה, התעלמו גם מחובתם לבטח את בריאותה. וכך, כשנודע למעסיקיה על הריונה, איבדה האישה באחת את מקור פרנסתה. החוק בישראל אוסר לפטר אישה בהריון, אך הוא גם לא יכול לחייב מעסיק להמשיך ולהעסיק עובדת ללא אשרה בניגוד לחוק.
במולדתה, סבלה האישה מעוני וחששה מאלימות. חיי אדם זולים שם. שודד עלול להפוך לרוצח אם לא מצא ברשות הקורבן את הסחורה אותה חיפש. לכן רצתה לגדל את ילדיה בישראל. בשנה האחרונה גם בישראל היא סובלת מעוני וחוששת מאלימות: עוני שנכפה עליה עקב הריון לא מתוכנן וחשש מאלימות פקחי יחידת "עוז" שממשלת ישראל הציבה בפניהם מכסות מעצר בלתי מציאותיות. אך החזרה למולדת אינה אפשרית עוד. את כל שנות לימודיה עשתה ילדתה בעברית. היא אמנם יודעת לדבר ספרדית, אך לא תצליח להסתגל ללימודים בספרדית באופן שיאפשר לה להשלים את בית הספר התיכון בהצלחה. כאן היא מצליחה בלימודיה, פעילה בתנועת נוער, אהובה על חבריה.

עובד המדינה יושב ליד האישה מדרום אמריקה, מסתכל עליה שוב ושוב. הוא אינו מצליח לזכור מהיכן היא מוכרת לו.

האישה, מספיק לה מבט אחד בעובד המדינה, איש יחידת האכיפה של רשות ההגירה המכונה "יחידת עוז", על מנת לדעת מי הוא. היא לעולם לא תשכח אותו. לעולם לא תשכח איך באחד הימים שקדמו לשמירת ההיריון, כשעוד העזה לצאת לרחוב ולחפש עבודה, הוא וחברו תפסו אותה בשעת בוקר ברחוב, רצו לעצור אותה ולשלוח אותה לכלא "גבעון" לצורך גירושה מהארץ. האישה הסבירה להם בעברית רצוצה שיש לה ילדה שלומדת עכשיו בבית ספר והצביעה גם על בטנה המעוגלת. האיש, שבוהה בה עתה ולא מצליח לזכור מהיכן היא מוכרת לו, נפנף מולה באצבעו וצעק עליה : "התינוק הזה לא ייוולד בישראל! את זה אני מבטיח לך !". בסופו של דבר, הוזעקה ילדתה של האישה מבית הספר והאישה שוחררה עוד בטרם הועברה לבית הסוהר.

האישה מבינה שפקח יחידת "עוז" אינו זוכר מהיכן היא מוכרת לו. אין בליבה כל רצון להזכיר לו שלא עמד בהבטחתו.

יום ראשון, 24 בינואר 2010

ממשלת ישראל החליטה לעגן בחוק את מדיניות "הדלת המסתובבת"

קו לעובד ● מוקד סיוע לעובדים זרים ● האגודה לזכויות האזרח בישראל
ארגוני זכויות האדם בתגובה להחלטת הממשלה: ממשלת ישראל החליטה לעגן בחוק את מדיניות "הדלת המסתובבת"
בעקבות החלטת הממשלה הבוקר, לאשר במלואה את תכנית האוצר המוגדרת "מדיניות הממשלה בתחום העובדים הזרים", מתריעים ארגוני זכויות האדם כי חלק מסעיפי ההחלטה שאושרו כוללים הגבלות דרקוניות על מהגרי העבודה ומבקשי המעמד בישראל, באופן אשר סותר את פסיקות בג"ץ מהשנים האחרונות. הארגונים מזהירים כי החקיקה תכשיר עבדות מודרנית בישראל. חלק מסעיפי ההחלטה שאושרו על ידי הממשלה כוללים:הגבלות על חירותם של מהגרי העבודה להחליף את מעסיקיהם, באופן שיבסס את הסדר הכבילה שנפסל על ידי בג"ץ, אשר הגדיר אותו כ"עבדות מודרנית"; עיגון בחוק של תופעת "הדלת המסתובבת", על ידי שלילת רישיונות השהייה של מהגרי עבודה, שהובאו על ידי מדינת ישראל אך לא שולבו על ידה בעבודה; הגבלות על הסדרת מעמדם בישראל של בני משפחה של אזרחים ותושבים ישראלים , בניגוד לפסיקת בג"ץ; והגבלות נוספות על הסדרת מעמדם של מבקשי מקלט, קורבנות סחר בבני אדם ומחוסרי אזרחות. לדברי הארגונים, "ההחלטה שאושרה אינה תחליף למדיניות הגירה. היא תפגע אנושות ובאופן גורף באזרחים ישראלים ובבני משפחותיהם, וכן בחירותם של מהגרי העבודה להחליף את מעסיקיהם, והכל בניגוד לפסיקות בג"ץ. ההחלטה, יחד עם עידוד מדיניות "הדלת המסתובבת", רק מחזקת את התמריץ להבאת מהגרי עבודה נוספים תמורת דמי תיווך מופקעים, לניצולם המחפיר ולפגיעה בכל העובדים בישראל – ישראלים ומהגרים גם יחד." הארגונים מוסיפים עוד, כי "הממשלה הנוכחית נתנה בשנה האחרונה מספר שיא של אשרות להבאת מהגרי עבודה לישראל כדי לספק את תאוותם של תאגידי כוח האדם. קשה לשכוח כי חברים בכירים בממשלה העסיקו בעצמם מהגרי עבודה, ואף על פי כן, הם אינם מהססים לשתף פעולה עם הטענות המסולפות של משרד האוצר, כאילו מהגרי העבודה הם בבחינת גזירה משמיים שנכפתה על הכלכלה הישראלית".

יום חמישי, 21 בינואר 2010

נתניהו מביא מהגרי עבודה לישראל ומאשים את הפליטים

בנסותו להצדיק את בניית הגדר בגבול מצרים בעלות של למעלה ממילארד שקלים, אמר הבוקר נתניהו לפורום תעשיינים: "נחשול של פליטים מאיימים לשטוף את ההישגים שלנו".
רום לבקוביץ', דובר "מוקד סיוע לעובדים זרים" נדהם מדבריו של ראש הממשלה ואומר: "נתניהו שובר שיא חדש של צביעות: ממשלתו, ששברה שיא של כל הזמנים במספר האשרות למהגרי עבודה (120 אלף רק בשנה החולפת), מנסה להסתיר עובדות אלה מן הציבור, על ידי האשמת הפליטים, שמספרם בטל בשישים מול מספרם של המהגרים שנתניהו מייבא. הסכנה למדינה היהודית היא לא הפליטים, אלא היהודים הרבים בעמדות מפתח ששכחו שהוריהם היו פליטים, ושמשחירים את שמם של הנרדפים כדי להלבין את כניעתם לתאגידי כח אדם".

יום חמישי, 14 בינואר 2010

השרים ישי ושטייניץ בסיור חד צדדי בדרום תל אביב

רותם אילן, ארגון "ילדי ישראל":

"במסגרת הועדה שאמורה לגבש החלטה בנוגע לילדי מהגרי העבודה, שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ הגיעו לסיור בדרום תל אביב עם היחידה העוצרת מהגרי עבודה ברשות ההגירה, יחידת "עוז". אנשי היחידה הגיעו במדיהם, למרות שלרוב הם בלבוש אזרחי סמוי, והדגימו כיצד הם עוצרים אנשים לבדיקת תעודות. לא ברור לשם מה נועדה הצגה זו, במיוחד לאור העובדה שמרבית המסעדות אליהן נכנסו, והאנשים שבדקו, הם בכלל פליטים שלא מועמדים לגירוש. לאחר מכן ישי ושטייניץ נכחו בפגישה עם תושבי שכונות הדרום, כביכול, אך בפועל מרבית האנשים שהוזמנו לפגישה זו היו תושבים אשר תומכים בגירוש מהגרי העבודה ונציגים של יחידת "עוז".

שר הפנים ושר האוצר אשר עתידים להכריע את גורלם של הילדים, הגיעו לשכונות דרום תל אביב מבלי לפגוש אף לא מהגר עבודה אחד או ילד המועמד לגירוש. כמו כן, הם לא נפגשו עם נציגים של הארגונים החברתיים המכירים את הנושא ואת הנתונים בשטח. אנו רואים בחומרה את העובדה שהשרים אשר הביעו את דעתם לא פעם בעד הגירוש, בוחרים להיפגש רק עם גורמים המחזיקים בדעות דומות. לא יתקבל על הדעת כי גורלם של הילדים יוכרע בידי שרים אשר לא שמעו את קולם של כל תושבי השכונה והארגונים התומכים במתן מעמד לילדי מהגרי העבודה.

לא נפקיר את גורל 1200 הילדים הישראלים לכל דבר, בידי וועדה שעמדתה הוכרעה מראש ואשר לא בוחנת את המצב במלואו. אנחנו מזמינים את שר הפנים, שר האוצר וכל גורם אחר בממשלה להגיע לסיור אמיתי באזור שיעזור להם לגבש את החלטתם, ולא להצגה שכל מטרתה הינה תמיכה בגירוש".

ח"כ הורוביץ מסר בעקבות הסיור:

"אלי ישי פשוט משטה בכולנו וממשיך בקידום המדיניות האכזרית והגזענית שלו. קודם הוא סרב לפגוש את ילדי העובדים הזרים בכנסת, עכשיו הוא מסרב לראות את התמונה האמיתית בביקורו בדרום תל-אביב. אני מזמין את אלי ישי לביקור אמיתי בדרום ת"א, ללא מצגי שווא של תומכיו המשולהבים אלא לבעיות האמיתיות, ולכאוס שהוא יצר במו ידו באמצעות מדיניות הדלת המסתובבת שהוא מוביל".

ממשלת ישראל עומדת לעגן בחוק את מדיניות "הדלת המסתובבת"

קו לעובד ● מוקד סיוע לעובדים זרים ● האגודה לזכויות האזרח בישראל


ביום ראשון, ה- 17.1.2010 תדון הממשלה בשורה של הצעות חוק המוגדרות כ"מדיניות ממשלה בתחום העובדים הזרים". חלק מההצעות כוללות הגבלות דרקוניות אשר סותרות את פסיקות בג"ץ מהשנים האחרונות להגנה על מהגרי עבודה ובני משפחה של אזרחים ישראליים. הבוקר פנו בדחיפות ארגוני זכויות האדם – האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד ומוקד הסיוע לעובדים זרים, בקריאה לראש הממשלה, שלא לאשר את החקיקה שתכשיר עבדות מודרנית בישראל. חלק מן ההצעות שתובאנה לאישור הממשלה כוללות הגבלות על חירותם של מהגרי העבודה להחליף את מעסיקיהם, ובכך למעשה מבססות את הסדר הכבילה שנפסל על ידי בג"ץ, אשר הגדיר אותו כ"עבדות מודרנית"; מעגנות בחוק את תופעת "הדלת המסתובבת", על ידי שלילת רישיונות השהייה של מהגרי עבודה, שהובאו על ידי מדינת ישראל אך לא שולבו על ידה בעבודה; מקשות על הסדרת מעמדם בישראל של בני משפחה של אזרחים ותושבים ישראלים – בניגוד לפסיקת בג"ץ; וכן מקשות על הסדרת מעמדם של מבקשי מקלט, קורבנות סחר בבני אדם ומחוסרי אזרחות, בניגוד להתחייבויות הבין-לאומיות של ישראל.


הצעות החוק יוצרות את הרושם שממשלת ישראל מודאגת יותר מישראלים המעסיקים מהגרי עבודה ללא אשרה מתאימה, מאשר מישראלים המעסיקים מהגרי עבודה בעלי אשרה אך אינם משלמים להם שכר מינימום על פי חוק.


לדברי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, "הצעות אלה אינן תחליף למדיניות הגירה. הן תפגענה אנושות ובאופן גורף באזרחים ישראלים ובבני משפחותיהם, וכן בחירותם של מהגרי העבודה להחליף את מעסיקיהם, והכל בניגוד לפסיקות בג"ץ. יוזמה זו, יחד עם עידוד מדיניות "הדלת המסתובבת", רק מחזקת את התמריץ להבאת מהגרי עבודה נוספים תמורת דמי תיווך מופקעים, לניצולם המחפיר ולפגיעה בכל העובדים בישראל – ישראלים ומהגרים גם יחד".






יום רביעי, 13 בינואר 2010

"מדינת הגדר"

מתוך: הכלכליסט, 12.01.10. איור: יונתן וקסמן




ב – 10.01.10 החליטה ממשלת ישראל על הקמת גדר בגבולה הדרומי של ישראל עם מצרים. עלות הקמתה של הגדר: 1.2 מיליארד שקלים. "אם לא נגדר את עצמנו ישראל תוצף במאות אלפי עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים" הבהיר נתניהו.[1]

נתניהו מתעלם מהנתונים:

מידי חודש נכנסים לישראל כ – 300 מבקשי מקלט אפריקאים דרך הגבול המצרי.
[2] כיום חיים בישראל כ – 20,000 מבקשי מקלט מאפריקה.

את כניסתם יש להניח שתמנע הגדר. אלו מהם שימשיכו לנסות להיכנס לישראל, בעיקר פליטי רצח העם בדרפור ופליטי משטר הדיכוי באריתריאה, יירו למוות על ידי המצרים בטרם יגיעו לגדר, או יגורשו חזרה לארצותיהם ומדינת ישראל תימצא מפרה ברגל גסה את אמנת הפליטים של האו"ם.

מידי חודש נכנסים לישראל כ – 550 עובדי סיעוד מהפיליפינים, נפאל, הודו, סרי לנקה ועוד דרך נתב"ג.
[3] כיום חיים בישראל כ – 60,000 עובדי סיעוד בעלי אשרות ועוד אלפים רבים שאיבדו את אשרותיהם.

הגדר על גבול מצרים לא תמנע את הגעתם. הם ימשיכו להגיע, מצוידים באשרה שניתנה להם על ידי שר הפנים אלי ישי. בנוסף, מעת לעת, מחליטה הממשלה על הגדלת המכסה לעובדי חקלאות מתאילנד וגם הם מגיעים ארצה דרך נתב"ג. רבים מעובדים אלו מאבדים את האשרה שלהם והופכים להיות "שוהים בלתי חוקיים" בגלל
מדיניות הכבילה של העובד למעסיקו שעדיין נהוגה במקומותינו למרות פסיקת בג"צ.

יונתן וקסמן, קריקטוריסט, מנסה לשעשע אותנו בקריקטורה שבראש העמוד ברעיון שהפליטים המגיעים מגבול מצרים יגויסו לבניית הגדר. האמת אינה כה רחוקה משם. ניסיון העבר מלמד שלא מן הנמנע שייבאו עובדי בניין מסין לבניית הגדר, עובדים שבתורם יצטרפו לאותם "שוהים בלתי חוקיים" שאת כניסתם מבקש למנוע נתניהו באמצעות הגדר.





הערות:
[1] ידיעות אחרונות, "מדינת הגדר", איתמר אייכנר, 11.01.10.
[2] בתגובת המדינה מיום 17.09.09 לבג"צ 7302/07 נמסר שעד לאותו מועד נכנסו לישראל 2,719 מבקשי מקלט דרך הגבול הדרומי (1093 מהם בגזרת הר חריף ו – 1626 בשאר הגזרות)
[3] לדבריו של ראש אגף זרים ברשות ההגירה, מר יוסי אדלשטיין, בישיבת ועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים בנושא "בחינת הרפורמה בסיעוד", 16.12.08 עמוד 3 לפרוטוקול.

יום שבת, 9 בינואר 2010

ישראלים מוחים נגד הפגיעה בחופש הדת












ד"ר אפלבאום, ד"ר שלנק, פסטור ג'ורג'
מפגינים נושאים שלטים


עשרות ישראלים, מהגרי עבודה ופליטים נכחו הערב בעצרת מחאה שנערכה מול בניין הכנסייה אליה פרצו פקחי יחידת עוז לפני חג המולד.


את עצרת המחאה יזמו וארגנו ד"ר טל אפלבאום וד"ר אוה שלנק, שתי רופאות משפחה שהזדעזעו ממעצר מבקשי המקלט ומההרס שנגרם בכנסיה, שלושה ימים לפני חג המולד.


ד"ר טל אפלבאום אמרה: "מדינת ישראל מתיימרת להיות מדינה דמוקרטית שזכויות האדם הם נר לרגליה. כך היינו רוצים לראותה. אין חולק על כך שיש צורך בהסדרה בחוק של כניסת מהגרי עבודה לישראל, אך כלפי אנשים שחיים בינינו אנו חבים בהגינות בסיסית ושמירה על זכויות האדם שלהם"


ד"ר אוה שלנק הוסיפה: "באנו להזדהות עם חופש הפולחן ושמירה על צלם אנוש הן של השוהים איתנו והן של חברה הישראלית"


פסטור ג'ורג', כומר הכנסייה אליה פרצו אנשי יחידת "עוז", סיפר על ההרס הרב שגרמו הפקחים ועל הפחד שזרעו בליבות המתפללים, ועל כך שכנסייתו מהווה מקום מקלט ומקור נחמה לפליטים שיתכן והיו נותרים ברחוב אלמלא הייתה הכנסייה קיימת. הכומר הופתע לגלות שאנשי יחידת "עוז" אינם סבורים כמותו שעדיף שמבקשי המקלט ישהו בכנסייה.


הנוכחים נשאו כרזות עליהם נכתב: "לכולנו זכות לפולחן חופשי מפחד" וכן "זכויות אדם לכולם"

יום שישי, 8 בינואר 2010

"פלאש מוב" נגד החוק למניעת הסתננות













פעילי ארגוני זכויות אדם ועשרות אנשים שאכפת להם, השתתפנו היום ב"פלאש מוב" מחאה כנגד החוק למניעת הסתננות. את ה"פלאש מוב" ארגן הסניף הישראלי של "אמנסטי אינטרנשיונל", כחלק ממאבקם של ארגוני זכויות האדם בהצעת חוק מזעזעת זו. אם חלילה תתקבל ההצעה, היא תהפוך את גירושם חזרה למצרים של פליטי רצח העם בדרפור ופליטי משטר הדיכוי האכזרי באריתריאה לגירוש חוקי על פי חוקי מדינת ישראל. זו עדיין תהיה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי.

בשעה אחת ושבע דקות בדיוק, נשכבנו כולנו כשפנינו אל הקרקע המלוכלכת של כיכר דיזנגוף ואחזנו בידנו את הקרסוליים בתנוחת "הליקופטר" כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. זוהי אחת התנוחות בהן נוהגות רשויות אריתריאה לכפות את אזרחיהם במחנות העצורים. העצורים הם אותם אזרחים אריתראים שהעזו למחות כנגד המשטר העריץ, משטר שסגר את האוניברסיטה היחידה במדינה, שהנהיג שירות צבאי ללא תאריך שחרור ו"שירות לאומי" הכולל עבודות פרך ללא שכר או ימי חופש, שמעלים אנשים במרתפים חשוכים.

במשך עשר דקות שכבנו בתנוחה לא נוחה זו. בין הסקרנים שהשתדלו לא לדרוך עלינו, היו גם שלושה פליטים אריתראים, פועלי ניקיון באפודות צהובות זרחניות שהצליחו למצוא עבודה למרות שמדינת ישראל מסרבת לתת להם אשרות עבודה. הם אפילו לא יכלו לקרוא את השלט "לעצור את החוק למניעת הסתננות" שניסה להבהיר לעוברים והשבים את מטרת המיצג המוזר.

עשר הדקות שהוקצבו לנו חלפו ואנו קמנו ושחררנו את השרירים. העצורים באריתריאה אינם יכולים לקום אחרי עשר דקות. לפעמים הם לא קמים בכלל.

אסור לנו לתת למדינת ישראל להחזיר פליטים למצרים, כי מצרים מחזירה אותם חזרה לאריתריאה: לאותם מחנות המעצר.

בעוד 24 ימים תחל ועדת הפנים של הכנסת לדון בחוק למניעת הסתננות. חתמו על העצומה וסייעו לנו לעצור את החוק !
כאן תוכלו לקרוא מאמר של יהושוע סובול בישראל היום נגד החוק למניעת הסתתנות.
וכאן תוכלו לראות את סרטון הפלאש מוב שאמנסטי הכינו.

יום חמישי, 7 בינואר 2010

עצרת מחאה נגד פריצת יחידת "עוז" לכנסיות



ביום שבת הקרוב, 09.01.10, בשעה שבע בערב, תיערך מול בניין הכנסייה "רדמפשיון פאוואר" ברח' לבנדה 34 בתל אביב, עצרת מחאה של אזרחים ישראלים המודאגים מפשיטת פקחי רשות ההגירה על הכנסייה, מההרס שבוצע בה וממעצר מבקשי המקלט שהיו בה בעת תפילתם.


אנא הצטרפו אלינו !


מהגרי עבודה ממערב אפריקה מפעילים כנסייה זו מזה שני עשורים ובתמונה מימין ניתן לראות כיצד נראתה הכנסייה בימים יפים יותר. בכתבתה של ליאת שליזינגר ניתן לראות את פקחי היחידה בפעולה ואת ההרס שזרעו במשרד הכנסייה.

ביום שני, 21.12.09, שלושה ימים לפני חג המולד, פשטה יחידת "עוז", יחידת האכיפה של רשות ההגירה, על הכנסייה. פקחי היחידה שברו את תקרת הכנסייה בחיפושים עקרים אחר מאמינים שככל הנראה סברו שמסתתרים בה, זרעו הרס רב וגרמו נזק לרכוש הכנסייה. הפקחים עצרו מתפללים, אזרחי גאנה, למרות שאלו נשאו מסמכים מטעם נציבות הפליטים של האו"ם המעידים על כך שהנם מבקשי מקלט.

במשך שנים היו הכנסיות מקום מוגן שגם שוטרי מנהלת ההגירה לא העזו לפלוש אליו. משטרת ההגירה, אותה החליפה ביולי 2009 יחידת "עוז", הכירה בעובדה זו, והנחתה את שוטריה בנוהל מיוחד בו נקבע שאין לערוך מעצרים בכנסיות. התנהלות יחידת "עוז" שוברת בזה אחר זה את כל הקוים האדומים: מעצר ילדים, איום על פליטים, מעצר מבקשי מקלט ועתה - פשיטה על מקום קדוש למאמיניו הנוצרים בערב חגם.
משרד הפנים, הממונה על רשות ההגירה, הגיב לטענות באמרו שכנסייה זו, כמו גם כנסיות נוספות המשמשות את מהגרי העבודה והפליטים, לא קיבלו את אישורו של משרד הדתות. אנו סבורים שהעובדה שהמקום משמש במשך שנים כבית תפילה פעיל וכן שעיריית תל אביב פוטרת אותו מארנונה כבית תפילה פעיל, אמורה להספיק לכך שפקחי "עוז" ידירו משם את רגליהם.

מטרת העצרת, שהנה יוזמה של אנשים פרטיים, הנה להבהיר לרשות ההגירה שמעצר בכנסיות הוא חציית קו אדום שהציבור הישראלי אינו מקבל.