יום שישי, 4 במרץ 2011

לאחר שנתיים באוהלי כלא סהרונים מתאחדת משפחתו של יירמי הקטן מחוץ לכותלי הכלא


בספטמבר 2010 כתבתי כאן על ארמס, המכונה "יירמי", הילד בן החמש וחצי שכלוא בכלא סהרונים עם למלם אימו ללא תכלית ותוחלת משום שזו בילתה את רב חייה כפליטה בסודן, עובדה המונעת בעדה מלשכנע את רשויות מדינת ישראל בכך שהנה אריתראית.



חצי שנה נוספת חלפה ואתמול שוחררה למלם ממעצרה והתאחדה עם ארמס בנה וטקלאב בן זוגה, לאחר שנתיים תמימות במעצר מנהלי ומנוגד לחוק ולאמנה עליה חתמה מדינת ישראל.

כל אותה תקופה, בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין לא מצא לנכון לשחרר את למלם ובנה הקטן.

גם בית המשפט המחוזי לא חש כל דחיפות בשחרורם של השניים. עו"ד עומר שץ הגיש עתירה בשמו של האב, הכלוא בנפרד באגף אחר בכלא "סהרונים". בית המשפט קבע ערבות של שבעת אלפים ש"ח לשחרורם וכן חתימת ערבות של עשרים אלף ₪ על ידי אזרח ישראלי. טקלאב, אביו של ארמס, הצליח לגייס את הסכום ושוחרר ממעצר עם בנו, ממנו חי בנפרד בשנה ומחצה מאז הגיעו לישראל.

אף אחד מהשופטים המכובדים לא מצא טעם לפגם בכך שילד שחצה ברגל את המדבר, נקרע מאביו בהיותו בן ארבע ונכלא בכלא אוהלים מוקף חומה למשך שנה ומחצה עם אימו בלבד, משוחרר עתה עם האב אותו כמעט ולא פגש בכלא ונדרש במקביל להיפרד מאימו לתקופה שאורכה לא ידוע. אף אחד לא חשב שאולי טובתו של הילד דורשת כי אמו תשוחרר עמו.

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע חש שתנוח דעתו רק אם למלם תשוחרר בערבות של עשרת אלפי שקלים בנוסף לחתימת 45,000 ₪ ערבות על ידי שני אזרחים ישראלים וכן תחתום על תעודת מעבר שתאפשר את גירושה לאתיופיה. למה אתיופיה ? כי אפשר. אז מה אם אינה אזרחית אתיופיה.

נדרשה עתירה לבג"צ על מנת להפוך את ההחלטה ולהעמיד את תנאי שחרורה של למלם על אלפיים ₪ וחתימת ערבות על ידי טאקלב בעלה.

המשפחה המאוחדת מאושרת. עכשיו הם כמו עשרים אלף פליטי אריתריאה האחרים השורדים בישראל ללא אשרת עבודה. הוריו של יירמי מתכוונים לעבוד קשה ולהחזיר את הסכומים הגבוהים שלוו מחברים למימון הערבות לשחרורם. הם עוד לא יודעים עד כמה קשה למצוא מקום עבודה ללא אשרת עבודה כשג'ינגלים מתנגנים על חשבון משלמי המסים בכל אמצעיי התקשורת עשרות פעמים ביום: "מעסיק עובד זר ? לא תוכל לטייח את זה!"

יירמי מרבה לצייר. בכל ביקור ב"מוקד סיוע לעובדים זרים" הוא מצייר ציורים עמוסי דמויות. אולי עכשיו יחלו להופיע גם דמויותיהם של אמא ואבא בציורים.

יום רביעי, 2 במרץ 2011

משרד הפנים מאיים להתחיל בגירוש ילדי מהגרי העבודה

משרד הפנים עומד להתחיל בגירוש משפחות עם ילדים, בארגוני הסיוע חוששים: גירוש הילדים יתבצע תוך הפרה קשה של זכויותיהם


במכתב דחוף לרשות האוכלוסין וההגירה, מתריעים ארגוני הסיוע: חשש כבד כי משרד הפנים לא נערך לביצוע הגירוש, ומבלי לתת את הדעת לכך שילדים ייכלאו עם משפחותיהם תוך הפרה קשה של זכויותיהם.

בימים האחרונים חשפה רשות האוכלוסין וההגירה את תאי המעצר המיועדים לילדי המהגרים שצפויים להיות מגורשים מישראל בתקופה הקרובה. אלא שמעצר הילדים מעלה סוגיות מורכבות שנראה כי משרד הפנים לא התייחס ולא נערך אליהן כלל.

במכתב דחוף שנשלח מטעם האגודה לזכויות האזרח, ילדים ישראלים ומוקד סיוע לעובדים זרים מפרטים הארגונים רשימה של סוגיות שלא ברור אם נבחנו טרם ההחלטה על מעצר הילדים. בין השאר, דורשים הארגונים לדעת האם מעצר הילדים יהיה רק חלופה אחרונה, לאחר מיצוי כל האלטרנטיבות; האם ייאסר על פקחי "עוז" לעצור ילדים בבתי הספר ובגני משחקים, האם ייאסר עליהם לבצע מרדפים או להפעיל כוח בעת המעצר, כלפי ילדים או הוריהם; האם ייאסר על הפקחים לכבול בני משפחה, כפי שהם נוהגים לעשות כיום בעת ביצוע מעצרים;

סוגיות נוספות שלא ברור אם נבחנו, נוגעות למעצר במתקן הכליאה בנתב"ג: האם פקחי יחידת "עוז" הוכשרו לעצור וללות ילדים, ולנהל מתקן מעצר שבו מוחזקים ילדים; האם ילדים יוחזקו במעצר ללא הגבלת זמן; האם ישנה סכנה שיופרדו מהוריהם; האם יסופק להם מזון מתאים, ביגוד, במידה שיזדקקו לו, תמיכה נפשית, שירותי בריאות וחינוך, האם יורשו לקבל ביקורים; האם גורמי הרווחה והחינוך ישולבו בכל שלב ושלב של הליך המעצר והגירוש;

לדברי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, "האמנה בדבר זכויות הילד אוסרת על מעצר ילדים, אלא כאמצעי אחרון, ולפרק הזמן המינימלי. בנוסף, האמנה מחייבת לתת את הדעת על היבטים רבים ושונים הנוגעים לטובתם של ילדים בהליכים שמנהלות רשויות המדינה. דווקא בנושא הרגיש והמורכב הזה, משרד הפנים לא פרסם עד כה נוהל המתייחס לסוגיות הללו, מרסן את פעילות פקחי 'עוז' ומבטיח שהוכשרו לטפל בילדים. אם יתברר כי אכן אין נוהל, נשקול פנייה לערכאות."

לדברי רותם אילן מעמותת ילדים ישראלים, "מעצרים וכליאה, במיוחד כאשר מדובר בילדים, חייבים להיות האופציה האחרונה אם בכלל. הבעיה היא שבמדינה שלנו זו ברירת המחדל. חשוב לזכור שמדובר בילדים שלא פשעו ולא חטאו. יתרה מכך, ילדים שהוריהם הגיעו לישראל כחוק ובהזמנתנו. הגיע העת שנפסיק להעניש ילדים חפים מפשע על מצב שהמדינה יצרה במו ידיה."

לדברי עו"ד רעות מיכאלי ממוקד סיוע לעובדים זרים, "בזמן שבהוליווד מתרגשים עם ילדי הזרים, כאן מכינים להם בתי כלא למעצר וגירוש. עצוב לראות שבשעה שישראל מתגאה בפני העולם בקליטת ילדי הזרים, היא מבקשת לגרשם מביתם היחיד"

להלן: המכתב המלא

_________________________
לכבוד מר אמנון בן עמי
מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
משרד הפנים דחוף!
בפקס: 02-6294860

שלום רב,


הנדון: מעצר, כליאה וגירוש של ילדי מהגרים


אנו פונים אליך בדחיפות על רקע הפרסומים מן הימים האחרונים, אשר מקורם ברשות, בדבר כוונתכם להתחיל לעצור ילדי מהגרים ולכלוא אותם עד לגירושם ב"מתקן המסורבים" בנתב"ג. על פי הפרסומים, נערכו ב"מתקן המסורבים" מספר שינויים, שלשיטתכם מתאימים אותו לכליאת ילדים, ובתוך כך: צביעת הקירות, עיטורם בדמויות מסרטים מצויירים ("בוב ספוג" ו"פו הדב"), פיזור כמה צעצועים בחדרים המסורגים והנעולים, והתקנת מספר מתקני משחק וטיפוס בחצר הצרה, שהוקפה ביריעה אטומה.

כידוע, נהלי הרשות חייבים בפרסום. אף על פי כן, זולת פרסום בתקשורת של התמונות הצבעוניות מ"מתקן המסורבים" ואמירות כלליות בדבר היערכות למעצר ולגירוש של ילדים בשיתוף "גורמים מקצועיים", לא פורסם ברבים הנוהל העוסק במעצר ובגירוש ילדים. לא פורסמו:

· אמות המידה למעצר; · אופן עריכת המעצר, לרבות הגורמים השונים שילוו אותו; · דרכי הזדהות פקחי "יחידת עוז" ואופן התנהלותם בפני ילדים; · איסור על הפעלת כוח; · איסור על מרדף; · איסור על כבילה של בני משפחה; · אופן הובלת ילדים בכלי רכב של הרשות והגורמים שילוו אותם; · המקומות בהם מותר לבצע מעצר, כמו גם המקומות בהם חל איסור לבצעו; · המקרים בהם חל איסור לבצע מעצר; · הנסיבות בהן יועדף מעצר על טובתם של ילדים, אשר אוסרת, ככלל, על החזקתם של ילדים במעצר; · חלופות מעצר; · הגבלת משך המעצר; · אי הפרדת ילדים מעל הוריהם; · אופן הטיפול במשפחות בהן ההורים ממדינות שונות;· הליך הכשרתם של פקחי "יחידת עוז", והכישורים הנחוצים להם לנהל מתקן מעצר בו מוחזקים ילדים; · פירוט מקור סמכותם של פקחי "יחידת עוז" לנהל מתקן מעצר, בו כלואים ילדים; · דרכי עריכת שימוע לילדים שיעצרו ויגורשו, לרבות הכשרתם של עורכי השימוע, הכישורים הנחוצים להם, והגורמים המלווים את השימוע; · שילוב גורמי רווחה בהליכי המעצר, הכליאה והגירוש; · ייצוג משפטי לילדים; · חינוך במתקן המעצר; · שירותי בריאות לילדים במתקן המעצר; · לבוש לילדים; · מזון מותאם לילדים; · התאמת הליכי המעצר, הכליאה והגירוש לילדים בעלי צרכים מיוחדים; · תרגום להורים; · הבאה דחופה בפני בית דין לביקורת משמורת; · יידוע מוסדות החינוך, בהם לומדים ילדים, בדבר מעצרם וכליאתם; · יידוע הנציגויות הזרות בדבר מעצר ילדים וכליאתם; · ביקורים במתקן המעצר; · טיפול בבקשות לקבלת מסמכי נסיעה; · הסדרי "עזיבה מרצון"; · מימון ותיאום טיסות; · דרכי טיפול בילדים ששוחררו ממעצר;

ועוד ועוד עניינים שרשות שבוחרת לעצור, לכלוא ולגרש ילדים נותנת עליהם דעתה בנוהל מפורט ומפורסם.

נודה על תשובתך הדחופה בעניין בצירוף הנוהל.

בכבוד רב,


רותם אילן, עמותת ילדים ישראלים
אסנת כהן-ליפשיץ עו"ד, מוקד סיוע לעובדים זרים
עודד פלר, עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

העתקים:

מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר הבריאות
מר אליהו ישי, שר הפנים
מר גדעון סער, שר החינוך
מר משה כחלון, שר הרווחה והשירותים החברתיים
חה"כ זבולון אורלב, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, הכנסת
מר יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה