יום חמישי, 27 במאי 2010
יום שישי, 21 במאי 2010
ושוב מטלטלים את ילדי מהגרי העבודה בין תקווה ליאוש
יש לברך את הוועדה הבינמשרדית אם אכן תגבש המלצות ברוח זו, המלצות שתמנענה את גירושם והגלייתם של ילדים ישראלים ממולדתם. כולנו תקווה ששר הפנים ימצא לנכון לקבל המלצות אלו. עם זאת, יש לזכור שמדובר בהדלפה בלבד. השר טרם אמר את דברו ואף הוועדה טרם פרסמה את המלצותיה הסופיות.
לקראת גיבוש ההמלצות הסופיות יש לזכור שלאחר קבלת החלטת הממשלה הקודמת, חלפו שנתיים בטרם התבררו הבקשות. במהלך תקופה זו גדלו ילדים נוספים לתוך השפה העברית ותרבותה . לפיכך, מן הראוי להוריד את סף הגיל בעת קבלת ההחלטה על מנת לאפשר ליותר ילדים ישראלים להשתחרר בסופו של דבר מחרדת הגירוש.
עכשיו חשוב יותר מתמיד: על מנת לשכנע את מקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטות הנכונות, כולנו נתייצב ביום שלישי הקרוב, 25 במאי, בשבע וחצי בערב, ברחבת מוזיאון תל אביב ונקרא לממשלה לקבל את ההחלטה הנכונה: מעמד חוקי לילדים הישראלים של מהגרי העבודה.
פרטים נוספים בדף האירוע של ארגון "ילדי ישראל":
יום רביעי, 19 במאי 2010
מכתב ששלחה תלמידת י"ב לאחראים על ההחלטה לגירוש ילדי מהגרי העבודה
יום ראשון, 16 במאי 2010
קנו כחול לבן תוצרת סין
הודעה לעיתונות מטעם קואליצית נשים למען תעסוקה הוגנת *
"קנו כחול לבן תוצרת סין"
"קנו כחול לבן" דוחקים בנו תשדירי שירות של משרד התמ"ת והתאחדות התעשיינים, כי זה נותן תעסוקה לכולנו. "אל תעסיקו עובדים בלתי חוקיים" מפצירה הממשלה, הם גוזלים את פרנסתנו. מהמשדרים אפשר להסיק, שהאבטלה בישראל נובעת לא מהמדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל בעשרים השנים האחרונות, אלא בגלל הציבור, המעדיף לקנות תוצרת חוץ, ולהעסיק מהגרי עבודה "בלתי חוקיים".
הבעיה היא לא הציבור אלא הממשלה. החל משנות התשעים, כאשר תעשיית ההיי-טק פרחה, הממשלה חיסלה את התעשייה המסורתית, שייצרה מקומות עבודה אמיתיים לעובדות חסרות הכשרה אקדמאית. מפעלי הביגוד והטכסטיל למשל, עברו לארצות שעלות כח העבודה בהם מגיעה לעשירית העלות בישראל. אפילו מדים לכוחות הבטחון ודגלי ישראל מיוצרים בסין. בשעה שהתעשיינים גזרו קופונים, נותרו מאחור עשרות אלפי מובטלות, ערביות ויהודיות, ותיקות ומהגרות, וכל זה בעידוד ממשלתי. הממשלה נשארה אדישה לגורלן של הנשים בפריפריה, והתעלמה מזכותן להתפרנס בכבוד.
גם בנושא תוצרת חקלאית מקומית התמונה עגומה. אמנם את האדמה אי אפשר ליצא לחו"ל, אבל את העובדים התאילנדים אפשר לייבא, ואלה מועסקים בתנאי עבדות, תמורת 13 ₪ לשעה. לא פלא שהחקלאים מעדיפים להעסיק באשרה עובדים זולים על פני נשים ערביות המשוועות לעבודה. וכדי להוסיף חטא על פשע, הממשלה החליטה רק לאחרונה להוסיף ל-29 אלף התאילנדים הקיימים בארץ עוד 3,700 עובדים חדשים. חברות כח האדם גובות סכומי עתק לגולגולת, החקלאים מקבלים סבסוד עקיף, בשעה ש83% מהנשים הערביות סובלות מאבטלה ועוני.
ואם תגידו, לפחות יש לנו שירותי סעוד כחול לבן, הרי כאן התמונה יותר קשה. בעבר, משרד הבריאות לקח את אחריות על הטיפול בקשישים במסגרת שירותי בריאות. אך לא עוד, בתי אבות נסגרו, אלפי מקומות עבודה ירדו לטמיון, והכל הופרט. כמעט 100% משירותי הסיעוד מתבצעים ע"י מהגרות עבודה, שנאלצות להפרד ממשפחותיהן כדי לפרנסן, ולטפל פה בקשיש זר. המדינה מאלצת את הקשישים להפוך למעבידים, וכאשר אין באפשרותם לשלם את השכר החוקי הם הופכים לעבריינים בעל כורחם. ומהגרות העבודה? אם במקרה התחתנו, או נכנסו להריון, נגזר דינן לעבור מאסר וגירוש כאילו היו פושעות.
ולכן, אנו שואלות את הממשלה: אחרי 20 שנות כלכלת שוק בלתי אחראית, איפה מתחבאים אותם מוצרים כחול לבן, שאנו מתבקשים לקנותם? אותנו היא לא מרמה במסע הפרסום ההזוי הזה. אולי את עצמה, או את גוש המדינות המתועשות, שהחליט לקבלה לשורותיו. את מסע הפרסום הזה כדאי שתפנה לעצמה, ול-18 המשפחות השולטות בכלכלה הישראלית, הרוכשות ומוכרות מפעלים בשביל רווח מהיר, ומפטרות עובדות כדי להעלות את ערך המניות שלהם.
קואליצית נשים למען תעסוקה הוגנת דורשת מהממשלה:
· די למדיניות הכלכלית הניאו ליברלית! הפסיקו את ההפרטה! אמצו מדיניות כלכלית המייצרת מקומות עבודה!
· הפסיקו את היבוא החוקי של מהגרי העבודה, ובמקביל את הגירוש האכזרי של אלו ביניהם שאיבדו את מעמדם החוקי עקב מדיניות הכבילה, ודאגו לכך שיועסקו בתנאים הוגנים.
· העניקו יחס אנושי למהגרות העבודה הנמצאות כאן, שכר חוקי, ואפשרו להן לקיים חיי משפחה ככל בני האדם!
· הפסיקו את ההפרטה של הסיעוד, וספקו לקשישים תשובות הולמות במסגרת ביטוח הבריאות.
*קואליצית נשים למען תעסוקה הוגנת נוסדה בעקבות יום האשה הבינ"ל האחרון במרץ, כדי להעלות לתודעה הציבורית את מאבקן של נשים למען תעסוקה הוגנת ונגד האבטלה. הקואליציה כוללת את הארגונים הבאים: פורום הנשים של ארגון העובדים מען; ארגון "אחותי – למען נשים בישראל"; מוקד סיוע לעובדים זרים; פרלמנט נשים, תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים ואנואר-מנהיגות נשים יהודיות ערביות; סינדיאנת הגליל; תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה; קול האשה.
יום שני, 10 במאי 2010
עצרת נגד גירוש ילדי מהגרי העבודה - 25.05.10 ב - 19:30
יום ראשון, 9 במאי 2010
עד מתי יוחזקו קטינים לא מלווים בכלא ?
מיד לאחר הדיון, הכריזה כותרת עיתון "הארץ" משום מה "בעקבות הפרסום ב"הארץ" על תנאי הכליאה של ילדי פליטים, השר לביטחון פנים הורה לסגור אגף שבו הוחזקו". אכן נמסר בישיבת הוועדה שהוחלט על סגירת אגף הקטינים בכלא גבעון אך משנעשה ניסיון לברר מתי בדיוק ייסגר האגף, הבהירה נציגת השב"ס שרק לאחר שיועבר תקציב לפתיחת כלא אחר שיחליף אותו: כלא מיכ"ל בחדרה. משמעות הדבר: אין עדיין כל תאריך לסגירתו של אגף הקטינים בכלא גבעון וגם לאחר שייסגר, הילדים פשוט יועברו לכלא אחר, שהתנאים בו סבירים יותר. המדינה גם אינה ממהרת להשיב לדרישת בג"צ וביקשה הארכה לאחר שנמנעה מלנמק תוך 45 יום את החלטתה לכלוא ילדים בגבעון.
אך לא רק בכלא גבעון כלואים ילדים. בכלא סהרונים שעל גבול מצרים כלואים גם כן ילדים לא מלווים בתנאים הרבה יותר קשים, באוהלי בד, ואף מבלי שיופרדו מהעצורים הבוגרים במקום, כפי שמחייב החוק. נציגי הלשכה לסיוע משפטי שסיירו במקום, סיפרו לוועדה שראו גם עצורים שהנם משוכנעים שהם קטינים, אך כלל לא היו רשומים כקטינים. בעוד ח"כ דנון מתרעם כל כך ש - 47 קטינים כלואים בכלא גבעון, אף אחד לא יודע כמה קטינים כלואים בניגוד לחוק בכלא סהרונים.
פעם, אפשר היה לבדוק זאת. מתנדבי "מוקד סיוע לעובדים זרים" היו מבקרים באופן קבוע בכלא סהרונים, נכנסים לאגפים השונים, משוחחים עם כל העצורים ומאתרים ילדים ועצורים הסובלים מבעיות מיוחדות. מאז הגישו ארגוני זכויות האדם עתירה נגד תנאי מעצר ילדים בסהרונים, בחודש ינואר 2008, נמנעת כניסת המתנדבים לתוך אגפי כלא סהרונים. הם ממשיכים להגיע לכלא פעמיים בשבוע עם רשימות של עשרות עצורים אותם ברצונם לראות, אך רק לעיתים נדירות מצליחים הם לפגוש יותר משישה - שבעה עצורים, וזאת משום שהסוהרים אינם מספיקים להוציא מהאגפים עצורים נוספים בכל ביקור. כיוון שלמתנדבי המוקד אין עוד גישה לכלל העצורים בסהרונים, אין באפשרותם לדעת כמה קטינים מצויים במקום: קטינים הכלואים עם עצורים בוגרים שעלולים לפגוע בהם, קטינים שנמנעת מהם הגישה לחינוך למרות שהם זכאים לו על פי חוק וקטינים שדבר כליאתם כלל אינו מדווח לאנשי הלשכה לסיוע משפטי.
שירות בתי הסוהר עושה כמיטב יכולתו לטפל בילדים בכלא גבעון, ואולם אין בכך לשנות את העובדה שמקומם של הילדים אינו בכלא, ולא בטיפול שב"ס: לא בכלא סהרונים, לא בכלא גבעון ואפילו לא בכלא מיכ"ל משופר התנאים.
* יש לדרוש מרשות ההגירה לשחרר באופן מיידי את הילדים לפנימיות או למשמורנים
* יש לקדם את הצעת חוק איסור מאסר ילדים שיזמו חברי הכנסת ניצן הורוביץ ודני דנון
* עד שתתקבל הצעת החוק, יש לקבוע בנהלים שקטינים לא יכלאו עוד