יום שבת, 20 במרץ 2010

ילדה ישראלית מבקשת להישאר בארץ




בתמונות:
מימין - אוולין בהפגנה, מחזיקה בתמונת אחותה שגורשה מהארץ.
משמאל - אוולין ואחותה לאורה בימים יפים יותר, טרם הגירוש.
בהפגנה שנערכה הערב בפארק לוינסקי בעד מתן מעמד לילדי מהגרי העבודה, אוולין דיאז, עוד מעט בת 16, אמרה למפגינים את הדברים הבאים:
"קוראים לי אוולין. הגעתי לארץ לפני שבע שנים מקולומביה עם אמא שלי ואחותי הגדולה. אמא שלי הביאה אותנו לכאן כי האמינה שכאן תוכל לפרנס את המשפחה שלנו בכבוד.

הגענו לישראל כשהייתי בת שמונה. היה לי קשה בהתחלה להשתלב בגלל השפה והבדלי התרבות אבל תוך זמן קצר הרגשתי שאני בבית, שזה המקום שלי. אם אתם שואלים אותי עכשיו, לא הייתי מחליפה את המקום הזה בשום מקום אחר בעולם.

לפני שנה וחצי המדינה הפרידה אותי ואת אמא שלי מאחותי הגדולה. גירשו אותה מהארץ כשהייתה בת 19. אחותי, לאורה, הגיעה לכאן בגיל 13, סיימה תיכון ובגרות מלאה, והייתה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. שאיפתה של לאורה הייתה להתגייס לצה"ל ולשרת את המדינה. ללאורה היה בן זוג ישראלי והם רק עברו לגור יחד כשהשוטרים הגיעו ולקחו אותה מאיתנו. היא עכשיו נמצאת בקולומביה, חיה בעוני ומתגעגעת כל יום יותר.

בעוד שבועיים הוועדה תחליט אם הגורל שלי, של אמא שלי ושל אחי הקטן נועם – יהיה כמו של אחותי.
כמו הסיפור שלי, יש עוד הרבה ילדים שחיים את המציאות הקשה הזאת ואף יותר גרוע. רובנו הגדול באים ממציאות קשה גם ככה. אל תקשו עלינו יותר !

בעוד שבועיים חוגגים כאן את חג הפסח – שמציין את יציאת היהודים מעבדות לחירות.
כל אדם זכאי לחופש. לא מגיע לנו ונמאס לנו לחיות בפחד ולהתחבא כל הזמן.

אני חושבת שאין אדם בעולם שמגיע לו לפחד על חייו

אני עומדת כאן מולכם בשם כל ילדי העובדים הזרים ומפצירה בכם – זאת השפה שלנו, התרבות שלנו, הבית שלנו.

אל תגרשו אותנו מהבית שלנו."

מאות סטודנטים, ישראלים ומהגרי עבודה הפגינו בעד מתן מעמד לילדים הישראלים של מהגרי העבודה



























בהפגנה שנערכה היום בפארק לוינסקי, במטרה לעודד את ממשלת ישראל להעניק מעמד לילדי מהגרי העבודה נכחו נציגי אגודות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב וסמינר הקיבוצים, פעילי זכויות אדם, מהגרי עבודה וילדיהם ומאות אנשים טובים שאכפת להם.

הגיעו לתמוך השר אבישי ברוורמן וח"כ דב חנין ואילו גיא מרוז ואורלי וילנאי השמיעו לראשונה את "שיר הפוליטיקאים למען ילדי מהגרי העבודה", שירו של יובל אלבשן "הבית שלי - הבית שלך".


בשבועות הקרובים תסיים את דיוניה וועדה בינמשרדית שעתידה להגיש המלצותיה בנוגע למעמד ילדי מהגרי העבודה לשר הפנים. ההפגנה נערכה ביוזמת ארגון "ילדים ישראלים" במסגרת המאמץ להשפיע על החלטת הוועדה.



































יום חמישי, 18 במרץ 2010

יחידת עוז החלה בגירוש ילדי מהגרי העבודה !

פקחי יחידת עוז עצרו אתמול עובדת סיעוד מהודו עם ביתה התינוקת למרות שברשותה כרטיס טיסה לחודש הבא, אילצו אותה באיומים לחתום על הסכמה לעזוב את הארץ עוד היום וניסו למנוע בעדה מלהיפגש עם עורכת דין.


אתמול בצהריים (17.03.2010) פקחי עו"ז נכנסו לדירתה של עובדת סיעוד מהודו ואם לתינוקת בת חמישה חודשים המתגוררת באשקלון, עצרו את האישה עם התינוקת ולקחו אותן לחקירה בתחנה בחולון.

מתנדבי "מוקד סיוע לעובדים זרים" שמעו על מעצרה של האישה מכמה מחבריה. החברים ידעו לספר שברשותה כרטיס טיסה להודו ליום 18.04.2010. לכן הסיקו המתנדבים שהאישה תשוחרר מיד לאחר שפקחי עוז יבינו שהיא ממילא מתכננת לעזוב את הארץ. משנודע הבוקר שהאישה הוחזקה בלילה במעצר יחד עם התינוקת וכי נרכש עבורה כרטיס טיסה להיום, יום חמישי בשעה שלוש אחה"צ, עו"ד אסנת כהן ליפשיץ מהמחלקה המשפטית של "מוקד סיוע לעובדים זרים", התקשרה למתקן המסורבים וביקשה מאנשי רשות ההגירה להיפגש עם האישה. אסנת ביקשה לוודא שאכן ברצונה לטוס היום וכי חתמה על טופס הבקשה מרצונה החופשי ובשפתה. אנשי רשות ההגירה התעקשו על כך שהאישה מבקשת לטוס עוד היום. משהתעקשה גם אסנת, אפשרו לה להגיע לנתב"ג על מנת לשוחח עם האישה העצורה.

למרות חיסיון עו"ד - לקוח, מפקד המתקן סירב לאפשר לאסנת לשוחח עם האישה מבלי שפקחי עו"ז יאזינו לשיחה. מסיבה זו, יתכן שהאישה לא אמרה את כל אשר על ליבה. עם זאת, מהשיחה עולה התמונה המטרידה הבאה:

ביקורם של אנשי יחידת עו"ז בביתה של האישה אמש היה הביקור הרביעי במספר מאז ינואר 2010, כשבכל פעם הגיעו בשעה אחרת, ובאחת הפעמים החרידו את מנוחתה של האישה והתינוקת בשעה שלוש לפנות בוקר. בכל ביקור, איימו שבביקור הבא יעצרו את האישה עם התינוקת. זאת למרות שבביקוריהם הראשונים התינוקת הייתה בת פחות משלושה חודשים ויתכן שהאישה הייתה מחליטה לשלוח את התינוקת מהארץ בהיותה בת שלושה חודשים בהתאם ל"נוהל עובדת זרה בהריון". לו הייתה עושה זאת, יתכן שהייתה יכולה להמשיך ולעבוד בישראל כחוק. באחד מביקוריהם, אף לקחו אותה הפקחים לתחנת רשות ההגירה בחולון אך בסופו של דבר שחררו אותה לאחר שהתרו בה לעזוב מיידית את הארץ.

בביקורם אמש, עצרו הפקחים את האישה וביתה בשעה שתיים בצהריים והביאו אותה לחקירה בחולון שם ניסו לשכנעה לחתום על מסמך בו היא מבקשת לעזוב את הארץ באופן מיידי. האישה חזרה והבהירה שהיא נערכה לעזוב את הארץ ואף רכשה בכספה כרטיס טיסה להודו ליום 18.04.10 וכי מאוד חשוב לה לבקר עם ביתה בכנסיית הקבר בחג הפסחא הקרוב. הפקחים סירבו לשחררה ואיימו עליה באיומיי סרק שאם לא תחתום על הטופס ותבקש לטוס להודו באופן מיידי, תאלץ לבלות חודשים ארוכים במעצר יחד עם ביתה הקטנה. האישה סירבה לחתום על הטופס. בסביבות השעה עשר בלילה, הועברה עם ביתה למתקן המסורבים בנתב"ג, בית המעצר בו מוחזקים אותם תיירים שכניסתם לישראל מסורבת על ידי פקחי ביקורת הגבולות. האחראי על המתקן סירב להתיר את כניסתה של האישה למבנה בטרם תחתום על הטופס והבהיר לה שאם לא תחתום - תועבר לכלא עם התינוקת. האישה העדיפה להיכלא ולא לחתום על המסמך, אך הפקחים לא העבירו אותה לכלא גבעון אלא השאירו אותה בחצר המתקן. רק לאחר שהושארה זמן מה מחוץ למתקן בקור העז עם בתה התינוקת ניאותו להכניסה פנימה.

למרות שנעצרה אתמול לפני שאכלה ארוחת צהריים, עד היום בבוקר לא ניתן לה, לטענתה, כל מזון.
דיינת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, עו"ד רותי גרינברג, ערכה לה הבוקר שימוע בחדר המסורבים והבהירה לה שלא תוכל להשתחרר בארץ. לאחר הדיון, נשברה האישה והסכימה לחתום על טופס הבקשה לנסיעה מיידית. לכן, משפגשה את עו"ד אסנת כהן ליפשיץ במתקן, היום בצהריים, הבהירה לה האישה כשהיא ממררת בבכי שלא תוכל להישאר במתקן עם התינוקת אף לא לילה אחד נוסף. אסנת לא יכלה להבטיח לאישה שעוד היום תשוב לביתה ולפיכך החליטה האישה שלא לנסות ולהיאבק על זכותה לשוב לארצה על חשבונה בחודש הבא, כאישה חופשית. בשעה שלוש אחרי הצהריים גורשה האישה עם התינוקת מהארץ.

בנוסף לכך שעד היום לא עצרו אנשי רשות ההגירה ילדים ותינוקות, הרי שאין לגרש שוהה שלא כדין בטרם עברו 72 שעות מעת הוצאת צו הגירוש נגדו. רק אם אותו שוהה שלא כדין מוותר על זכותו החוקית לערער על צו הגירוש, ניתן להחתימו על טופס בשפתו בו הוא מצהיר שהנו מוותר על זכות הערעור ואז ניתן לגרשו אף בטרם עברו 72 שעות. אף אם האישה חתמה על הטופס, הרי שהדרך בה הושגה חתימתה רחוקה מלהיות חוקית. מדבריה של האישה עולה שלא ניתן לה מזון, היא הופקרה עם ביתה לקור הלילה ואוימה כי תיאלץ לבלות חודשים ארוכים במאסר באם לא תסכים לטוס להודו לאלתר.

בנוסף, העובדה שהאישה כבר רכשה כרטיס טיסה לה ולתינוקת, העידה על רצונה לשוב למולדתה. לא ברור מדוע התעקשו פקחי רשות ההגירה לכלוא אותה עם התינוקת ולהטיסה בבהילות דווקא על חשבון משלם המסים הישראלי.

יום חמישי, 11 במרץ 2010

ביקור בכלא סהרונים במספרים, פרחים ופרפרים












פרפרים ... פרחים....

בהשראת שיר חג החירות הממשמש ובא...

5 שנים
גילו של ארמס, הילד האריתראי שצייר את הפרחים והפרפרים על גב ידיי

351 ימים
שארמס אינו יכול לראות פרחים ופרפרים שכן הוא כלוא באחד מאגפי האוהלים מאחורי חומות גבוהות בכלא סהרונים שליד קציעות. זאת, למרות שכליאתו מהווה הפרה של כמה אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן ולמרות שאין כל עילה חוקית להחזקתו או להחזקת אימו במעצר

1,500 מבקשי מקלט
כמו ארמס ואימו, רובם מאריתריאה וסודן, כלואים במשך חודשים ארוכים בשמונה אגפי כלא סהרונים על חשבון משלם המסים וזאת למרות שרובם זוהו כאריתראים וסודנים
ואין אפשרות לגרשם מהארץ

5 פעילות "מוקד סיוע לעובדים זרים"
נסעו לכלא סהרונים חדורות מוטיבציה לסייע לכמה שיותר מבקשי מקלט

6 שעות
נסיעה (הלוך - חזור) מתל אביב לכלא סהרונים שליד קציעות בגבול מצרים

157 שמות ומספרי עצור
של מבקשות מקלט הכלואות באגף 6 שבכלא סהרונים נמסרו לרשויות השב"ס על מנת שיאפשרו לפעילות המוקד לפגוש אותן

3 שעות
המתינו פעילות המוקד, תחת שמש המדבר, להוצאתן של הנשים מהאגף על ידי הסוהרים

6 נשים וילד
הוצאו מאגף 6 לפגישה עם פעילות המוקד עד השעה חמש, מועד סגירת המשרדים

2 שנים
שמתנדבי "מוקד סיוע לעובדים זרים" אינם יכולים עוד להיכנס לתוך אגפי כלא סהרונים, לבחון את תנאי המעצר ולפגוש את כל מבקשי ומבקשות המקלט שרוצים להיפגש עמם

1 עתירה לבג"צ
שהגיש "מוקד סיוע לעובדים זרים" יחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים בינואר 2008 נגד החזקתם של ילדים בתנאי מעצר קשים ביותר בכלא "סהרונים", עתירה שמאז הגשתה נאלצים המתנדבים להעביר לרשויות הכלא מראש רשימות של מבקשי מקלט שאותם הם רוצים לפגוש, בתקווה שאכן יצליחו לפגוש מי מהם








יום שני, 8 במרץ 2010

ארגון "ילדים ישראלים" קורא לכם לכתוב לשרים להעניק מעמד לילדי מהגרי העבודה

השבוע תתכנס לראשונה הוועדה שתקבל החלטה בנושא גירוש הילדים

הוועדה הבין-משרדית מורכבת מנציגי משרד האוצר ומנציגי משרד הפנים.

הוועדה תתחיל את דיוניה השבוע והיא צפויה לגבש הצעת חלטה בשבועות הקרובים.

זה הרגע עבורו נלחמנו-

עזרו לנו ללחוץ על הוועדה בכדי למנוע את הגירוש ולהעניק לילדים מעמד קבע במדינה

אנחנו מבקשים מכם לשלוח כמה שיותר פניות אישיות אל ראש הממשלה ואל משרדי האוצר, הפנים והחינוך.

חשוב שהדגש במכתבים יהיה לא רק על הסרת איום הגירוש, אלא גם על הענקת מעמד קבע לילדים. אם איום הגירוש יוסר אך מעמד הילדים לא יוסדר- המדינה תמשיך לגרש את הילדים כשהם "יחגגו" יומולדת 18. בחודשיים האחרונים שניים מתלמידי כיתה י"ב בבית ספר ביאליק- רוגוזין קבלו צווי גירוש רק מפני שמלאו להם 18 שנה.

מאות המכתבים שנשלחו למשרדי הממשלה בספטמבר מאוד עזרו ללחוץ על הממשלה. גם הפעם המכתבים שתשלחו יראו לממשלה ולראש הממשלה שהציבור מתנגד לגירוש ותומך בהענקת מעמד לילדים.

שלחו לנו עותקים מהמכתבים לכתובת Israeli.children@gmail.com או לפקס 057-7962108.

למי שאין פקס מוזמן לשלוח לנו את המכתב במייל ואנו נדאג לפקסס אותו

ככל שהמכתבים שתכתבו יהיו אישיים יותר כך הם יותר ישפיעו.

  • למי שמתקשה לנסח מכתב, מצורפים להודעה הזו כמה נוסחים אפשריים לפניה - מומלץ לשנות אותם כך שיתאימו לכם אישית.
  • בנוסף מצורף רקע כללי על הנושא, וקובץ של מיתוסים ותשובות- מומלץ לקרוא!

שם ותפקיד

מפלגה

מייל

פקס

בנימין נתניהו - ראש הממשלה

ליכוד

אין - רק בפקס

02-5664838

יובל שטייניץ - שר האוצר

ליכוד

sar@mof.gov.il

02-5695335

אלי ישי - שר הפנים

ש"ס

sar@moin.gov.il

02-5666376

יעקב נאמן - שר המשפטים

yaakovn@knesset.gov.il

עזרו לנו להפיץ את הפניה הזו במייל, פייסבוק ובכל דרך אחרת - הזמן קצר ועתידם של 1,200 הילדים מוטל על הכף
נוסחים אפשריים לפניה לשרים

מומלץ מאוד להוסיף אמירה אישית.

לכב' שר ה...

שלום רב,

שמי _______ ואני ________ (מקצוע) מ________ (עיר מגורים).

אני פונה אליך לקראת ישיבת הוועדה שתתכנס להכריע בשאלת מעמדם של ילדי מהגרי עבודה.

אני פונה אליך בבקשה אישית, כי אני מרגיש שמדינת ישראל עומדת לעשות עוול נורא לילדים שלא פשעו מעולם. ילדים שגדלו בישראל, שהתחנכו במוסדותיה ועל ערכיה, עומדים להיות מגורשים מהמקום היחיד אותו הם מכירים ולחוות הגליה תרבותית מארץ מולדתם.

כבוד השר, מדובר בסבך הכל ב-1200 ילדים חפים מפשע שחיים בחרדה וחוסר ודאות.

וודאי שיש צורך חיוני במדיניות הגירה קבועה וברת אכיפה. אולם בנוגע ל-1,200 ילדים ישראלים יש רק אפשרות הגיונית אחת - מעמד קבע בישראל. אני קורא לך בפניה נרגשת לפתוח היום את ליבך ולקרוא לשאר חברי הוועדה להעניק לילדים ישראלים מעמד קבוע בישראל, ובכך לשמור על צביונה המוסרי של מדינת ישראל.

בברכה,

________

_______

לשר ה______ שלום רב,

רציתי לפנות אליך בנושא שחשוב לי אישית - גורלם של 1,200 ילדים למהגרי עבודה שנולדו וגדלו כאן בישראל ונתונים עדיין בסכנת גירוש. למרות שגירוש הילדים נדחה פעמיים הבעיה לא נפתרה וחרב הגירוש עדיין מונפת מעל ראשם.

מדובר ב-1,200 ילדים ישראלים לכל דבר שהוריהם הפכו ל-"לא חוקיים" רק בגלל תקנות של משרד הפנים שאוסרות על מהגרי עבודה להביא ילדים. את רוב האבות כבר גירשו ולמעשה הילדים חיים במשפחות חד-הוריות.

מדינת ישראל מנהלת במשך שנים מדיניות של "דלת מסתובבת" - עובדים זרים מגורשים ובמקומם מביאים עובדים חדשים. היחידים שמרווחים מכך הם קבלני כוח האדם שגובים אלפי דולרים מכל עובד שמגיע לארץ.

הגיע הזמן לסיים עם הדחיות החוזרות שמכאיבות ומקשות על הילדים, 1,200 ילדים ישראלים - ולהעניק להם מעמד חוקי וקבוע בארץ.

בברכה,

_________

_________

­­­­

לכב' שר ה...

אני פונה אליך לקראת התכנסות הוועדה שאמורה לקבל החלטה בנוגע לילדי מהגרי העבודה.

מדובר ב 1200- ילדים, המוגדרים "לא חוקיים", שהינם ישראלים לכל דבר, העומדים בפני גירוש. במשך שנים הייתה מדיניות לא כתובה שלא מגרשים ילד ומותירים איתו את אימו. בהתאם למדניות לא רשמית זו, 1200 הילדים שנולדו בישראל נטמעו בחברה הישראלית והפכו לחלק ממנה. שפת אמם של הילדים היא עברית והם גדלים ומתחנכים במדינה. ישראל היא המדינה היחידה אותה הם מכירים ובה שהו כל חייהם. עקירתם מארץ מולדתם מהווה הגליה תרבותית וחברתית.

אני מבקש ממך לפעול להסדרת המעמד של הילדים בארץ. אמנם הגירוש נדחה כבר פעמיים אבל הבעיה לא נפתרה - ובסוף שנת הלימודים אמורים לגרש את הילדים. הגיע הזמן לתת להם מעמד קבע חוקי בארץ כדי שיוכלו להמשיך לחיות ולגדול בבית שלהם.

כבוד השר - 1,200 ילדים לא צריכים לשלם על העדר מדיניות ההגירה ברורה במדינה. הסדרת מעמד הילדים יהווה ניצחון מוסרי וחינוכי גדול שכולנו נוכל להתגאות בו.

בברכה,

_________

_________